הרה"ק רבי יצחק אריה ווארמזער זצ"ל בעל שם ממיכלשטאט ד' בתשרי תר"ח
רבנו יצחק אריה זצ"ל המכונה זעקל לייב ווארמזער, בעל שם ממיכלשטאט הי' חוטר מגזע תרשישים, המשפחה המפוארה לוריא-אשכנזי, דור רביעי להגה"ק רבנו אליהו בעל שם מוורמייזא ולמעלה בקודש משפחת המהרש"ל והאר"י הק', תוס' ורש"י.
רבנו נולד בשנת תקכ"ח לאביו ר' מתתיהו שלפי דברי רבנו הי' איש תם ירא אלקים, ולפי הנמסר במשפחה נולד ע"י שאליהו ז"ל נגלה לאביו בתור אורח בליל שמחת תורה ובישר לו על הולדת בן שיהיה אור עולם בשכר מסירותו של ר' מתתיהו לכבוד התורה בעירו, ו'העמדת בית לקדושה אמיתית' כלשון רבנו על בית אביו .
כבר בהיות רבנו בגיל חמש נודע לעילוי פקח ושקדן, והשר בעירו ביקש להכירו, והילד נצחו בהתווכחו עמו. בגיל חמש עשרה שם לילות כימים בלמוד התורה, עבר אח"כ לעיר הסמוכה רבה תפארת לתורה ותעודה, פראנקפורט, שם למד תחילה אצל הגה"ק בעל "הפלאה" זי"ע, ואח"כ אצל הגה"ק רבי נתן אדלר זי"ע,
והי' סדר יומו ביגיעת התורה בתעניות וסיגופים קדש לה'.
בגיל צעיר נשא אשה בת אחד מנכבדי קהילת פראנקפורט ר"י רייז ורבו המרא דאתרא בעל ההפלאה הי' מסדר הקידושין, לאחר נשואיו המשיך לימודו שם. הוא סבל הרבה מצער גידול בנים, שיכל כמה מילדיו בקטנותם ר"ל, אח"כ מתה עליו אשת נעוריו.
רבינו עלה בסערה השמימה ביום ד' תשרי שנת תר"ח, זי"ע.
חידושי תורתו
חידושי תורתו של רבנו זצ"ל רובם נשרפו בשריפה שהיתה בביתו אחרי שנתגלה לו הדבר בחלום והוציא מחוץ לבית את כל בני ביתו, אולם נשתמרו הגהות הש"ס והיו"ד שכתבם אחר כך, הם הגהות המובאות בספר "בעל שם ממיכלשטאט", אמנם מתוך מה שנתפרסם ממהלך הלויתו העצומה, בעתונים שנשתמרו מאז, נראה שעוד נשארו הרבה כתבי יד, שנזכר שם על כרכים גדולים של חדושי תורה, שנישאו ע"י תלמידיו אחרי המטה, כאשר ציווה, אבל טרם זכינו שיגיעו לידינו, ואולי עוד נזכה שגם הם יראו אור עולם.
כמו"כ נשתמרו אצל הצאצאים כמה פנקסים מכתב ידו, דברים שרשם בעצמו, ובתוכם ענינים מסדר הלימוד, ביחוד סידר סדר לימוד עבור צאצאיו, אשר ניכר מזה עוצם גאונותו בתורה, למעלה מהשגתנו, והלואי שנגיע לקצות הדרכים שהורה לנו זקננו הק'. בפנקסים הללו גם ניכר עוצם המלחמה שהיתה לו בשעתו עם המשכילים שהתחילו להרים ראש, והרים מעלת תמימות האמונה בקיום מצוותת ית"ש שהוא תכלית האדם, והוא עצמו לפי הנראה היה בקי בכל החכמות, ובזה ניצח את מתנגדיו.
והמענין ביותר בתוכן פנקסים אלה הם הרשימות של מאות האנשים שפנו אליו לעצה ולתפילה ורשם בקיצור לפי שמות המקומות בקשותיהם והעצות שנתן להם רובם עניני תפילות ומקצתם סגולות, אך בעיקר הוא עצמו קיבל עליו "שיעורים" ללמוד עבור כל חולה וכל מבקש, ולהבדיל עבור כל נשמה שנתבקש לעשות לעילויה, וגם נראה מן הפנקס שהוא עמד בקשר מכתבים עם מבקשיו והתענין בהמשך גורלם, ולפלא שלפי הנראה היו לו עשרות שיעורים בכל יום אשר דעתנו הקלושה אינה משיגה עוצם נשיאות עול זה, והמתברר משם שכל הישועות שנפעלו על ידו הוא בכח לימוד התורה.
הוא נלב"ע בצום גדלי' שנת תר"ח, ונקבר לפי צוואתו המיוחדת יומיים אח"כ.
הבטיח שכל המתפלל על קברו תתקבל תפילתו, ואמנם הבטחתו זו קיימת עד היום ורבים משתטחים על ציונו, וכבר ראינו בשנים האחרונות ישועות רבות שבאו בעקב התפילה במקום קדוש זה, ורבים נושעו.
