הרה"ק רבי יעקב לייזער זי"ע האדמו"ר מִפְּשֶׁעוָארְסְק כ"ז חשון תשנ"ט

רבינו נולד ביום ט' טבת תרס"ז לאביו הגה"ח רבי דוד יצחק לייזער מיאשליסק.

משחר טל ילדותו למד אצל אביו, וטרם הגיע לעול המצוות, כבר ידע כמה מאות דפים גמרא בעל פה. כן למד מפי הגאון רבי יצחק זאב פיהער, שבא לכהן ברבנות העירה בשנת תרע"ט לערך. לאחר מכן נתקבל בישיבתו של הגאון רבי דוד צבי זעהמאן, רבה של דוקלא.

רבו המובהק היה הרה"ק רבי חָנָה מִקָּאלוֹשִׁיץ זיע"א, בו דבק בכל נימי נפשו, ובצל קדשו הסתופף משנת תרפ"ד עד פרץ המלחמה בשלהי תרצ"ט.

בשנת תרצ"א ועודנו בימי בחרותו, התקבל לשמש ברבנות יאשליסק והיה נערץ ביותר על ידי כל תושביה. בשנת תרצ"ה, היה לחתנו של הרה"ק רבי משה יצחק גוירצמאן מפשעוארסק זיע"א, המכנה רבי איצק'ל, לאחר נשואיו עזב רבנו את עיר מולדתו יאשליסק בה כהן כרב, והתישב על יד חותנו.

בראשית שנות המלחמה, הגלה רבנו עם חותנו לערבות סיביר, והיתה בכך הצלה להנצל מצפרני הרשעים ימ"ש, בתם המלחמה נותר יחיד מכל משפחת בית אביו, הי"ד.

לאחר המלחמה התישב בעיר ברעסלוי, שם נתמנה לדין בעניני עגונות וכדומה, ולאחר תקופה קצרה נסע לגור במחצת חותנו בפאריז שבצרפת, בה הקים חותנו הקדוש את בית מדרשו ששמש כמגדלור של יהדות בדרך התורה והחסידות, שהפיץ אלמות אור לכל רחבי אירופה אחר שנות המלחמה הקשה.

בשנת תשי"ז עבר עם חותנו להשתקע באנטורפן שבבלגיה. ביום הכפורים תשל"ז עלה חותנו בסערה השמימה, ורבנו שבכל השנים לא מש מתוך אהלו הקדוש ולא זזה ידו מתחת ידו, הוכתר לממלא מקומו בהנהגת העדה, שדבקו בו בכל לבם ונפשם.

בראשית שנת תשמ"ו חלה קשות, ולמרות שהתאושש מחליו כעבור מספר חדשים, כוחותיו לא שבו אליו כבראשונה. במשך השנים חלו התדרדריות נוספות במצב בריאותו, ובכל זאת המשיך בעבודתו הקדושה ופעל ישועות לרבבות בקרב הארץ. עד היום המר והנמהר, יום ב' לסדר 'הקול קול יעקב', ז"ך במרחשון, בו השיב את נשמתו הטהורה לאדון כל.

מנוחתו כבוד באהל חותנו הקדוש, בעיר פיטע שבהולנד. נדפס ממנו הספר י"ג אורות מספורי הקדש שספר, אסף מכתביו בשם כתבי קדש, ועוד קנטרסים רבים מדברי תורתו.

ג' התנאים למספרי סיפורי-צדיקים

 האדמו"ר הרה"צ מה"ר יעקב מפשעווארסק זצ"ל אמר לי: למספר עובדות מצדיקים נצרך שלוש דברים: האחד – זכרון טוב, השני – שלא לשנות שום דבר, הנקרא 'באפיצין', השלישי – שיספר עם געשמאק.

('שיחתן של עבדי אבות', ח"ב עמ' רצה)

קבלת 'לרעך כמוך' לפני התפילה אין זה לחש בעלמא

סיפר המקובל רבי דניאל פריש זצ"ל, כי הוא נקלע לבית המדרש של הרבי מפשווראסק לתפילת שחרית. טרם התפילה ניגש אליו רבינו שהיה מוכר אז כחתנו של הרבי ושאלו האם האכסניה שבה לן בלילה היתה נוחה, והאם הוא מסודר כאן בעיר.

העיר לו רבי דניאל, כעת זה לא הזמן הראוי לשיחות מעין אלו, היכולות להמתין עד אחרי התפילה.

ענהו רבי יענקלה, וכי חושב אתה שהקבלה שתיקן האר"י הקדוש לומר קודם תפילה, הריני מקבל על עצמי מצוות עשה של 'ואהבת לרעך כמוך', זהו סתם לחש בעלמא.

 מדוע האות א' אינו נקראת צדיק

העולם אומרים מדוע נקראת האות צ' צדי"ק, שהיא נושאת על גבה יו"ד, ומי שנושא יהודי על כתיפו נקרא צדיק.

ומדוע הא' לא נקראת צדיק, הרי היא גם נושאת י' על גבה. אלא, הא' מלבד שנושאת י' על גבה, היא גם דורסת על יוד אחר מתחתיה.