הרה"ק רבי יעקב ארי' מראדזימין זי"ע בעל 'דברי אביב' ו'ביכורי אביב' י"ח תמוז תרל"ז

הרה"ק רבי יעקב ארי' גוטרמן זי"ע מראדזימין נולד בשנת תקע"ב בעיירה ווארקי הסמוכה לווארשא לאביו המופלא רבי שלמה גוטרמן זצ"ל.

מילדותו נתגלה רבנו כבעל נפש עילאה, ומשנה לשנה היה הולך וגדל במדרגותיו בתורה ובעבודה.

הרב שלימדו תורת הנגלה היה שארו הגאון רבי שמואל בעל 'תורת שמואל' מתלמידי הגאון רבי עקיבא איגר זצ"ל אשר ישב על כסא הרבנית בק"ק ווארקי. הוא היה מי שהבחין בו כי ערגה נפשו ללכת בדרכי החסידות ויעצו שיסע לקאזניץ אצל המגיד זי"ע מקאזניץ בעל עבודת ישראל, וע"פ הדרכתו יצא לפקוד בית המגיד זי"ע ונתחבב עליו מאד, וינק הרבה מחכמתו.

כן ביקר רבינו בהיכלו של הרה"ק הרבי מלובלין זי"ע, והתוודע שם אל היהודי הקדוש מפרשיסחא זי"ע.

אחרי הסתלקותו של המגיד מקאזניץ זי"ע בערב סוכות תקע"ה, הלך לבו אחרי הרה"ק הרבי רבי בונם מפרשיסחא זי"ע, והפך לתלמידו המובהק. וכל פעם שהזכיר את שמו אמר: 'דער הייליגער רבי מיין רבי', ועמד מכסאו וצעק בקול גדול 'דער רבי רבי בונם'! 

אחרי הסתלקותו של רבו הרבי רבי בונם זי"ע קיבל עליו את מרותו של הבן, הרה"ק רבי אברהם משה מפרשיסחא זי"ע.

אחריו דבק בהרה"ק אדמו"ר הזקן מווארקא זי"ע. כיון שנתבקש הרה"ק מווארקא זי"ע לישיבה של מעלה בשנת תר"ח, הפצירו בו החסידים שיטול עליהם אדרתו, ורבינו התחיל להנהיג את העדה.

משהתחיל רבינו לנהג באדמו"רות נתפרסם כצדיק בעל מופת תוך זמן קצר, ונהרו אליו הרבה אדמורי"ם וקדושים, ביניהם: הרה"ק הישמח ישראל זי"ע, הרה"ק רבי יחיאל מאיר מגאסטנין זי"ע, הרה"ק רבי אלעזר הכהן מסאכטשוב זי"ע, ועוד.

בשבוע פר' פנחס שנת תרל"ז תקפתו מחלה אנושה, והעבירוהו לרופאים בווארשא אשר ניסו להציל את חייו, אך קצרה ידם כי משמים גזרו אחרת. ולבסוף שב רבינו ועלה על ערש יצועו, והליט את פניו בטלית קטן, והשלים נפשו ברעותא ובחדוותא לאלקיו. היה זה ביום ששי י"ח תמוז שנת תרל"ז, אחרי חצות היום, והביאוהו לקבורה בפניא דמעלי שבתא בבית העלמין הגדול דק"ק ווארשא.

רבינו השאיר אחריו את ספריו עה"ת 'ביכורי אבי"ב', ו'דברי אבי"ב' על סדר בראשית.

***

בעוניי, מתנת הבורא, אתבייש. ובמלבוש יפה, מתנת בשר ודם, אתהדר?

התהלך הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זיע"א בעוניו, מכסה את ראשו בעלים של כרוב, אולם הוא זקוף קומה ושמח בחלקו. שאלו אותו: האין מר מתבייש בדלותו. והוא משיב, וכי למה אתבייש בה, כלום גנבתיה מאיש. 

בימים ההם הביא לו אחד ממעריציו, רבי יששכר דוב בעריש הורביץ, בגד הדור. אמר: לא יאה להתהלך קרוע ומטולא כעני מרוד. אלא שהרה"ק מראדזימין בחל במתנת בשר ודם. יאה עניותא בעיניו, במיוחד משום שהיא רצון עליון. אמר לרבי בעריש בשנינות הפרשיסחאית האופיינית: בעוניי, מתנת הבורא, אתבייש, ובמלבוש יפה, מתנת בשר ודם, אתהדר? 

(ספיר ויהלום פר' ויחי ע"ח - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)

גשם שוטף שלא ירד על הצדיק

סיפר הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל מראדזימין זיע"א, לעת שנסע עם מקורבו במרכבה אל היער אשר מאחורי העיירה ראדזימין, כי בהיותו ילד בן שמונה שנים נסע עם הסבא קדישא הרה"ק רבי יעקב אריה מראדזימין זיע"א אל היער. לפתע התחיל לרדת מטר. אט אט התחזק המטר עד שגשם שוטף ניתך ארצה בזרם עז. נשא הסבא קדישא כתפיו למעלה ואמר: כאשר אני נוסע יהיה גשם שוטף? ומדי דברו היה מסתכל בעיניו הקדושות על הנכד הצעיר. תיכף ומיד פסק הגשם מלרדת. הוסיף הרה"ק רבי אהרן מנחם מנדל והעיד: בבואנו אל חצר הבית נכנס זקני אל מעונו ואני הלכתי לבית המדרש, והנה, מיד אחרי, הגיע אל בית המדרש אדם מן החוץ. למרבה הפלא היו בגדיו מלוכלכים מהגשם והבוץ. לשאלתי אמר, כי גשם שוטף בחוץ. או אז הבנתי כי רק במקום שבו נסענו נפסק הגשם אבל עדיין היה הגשם שוטף בארץ ולא נפסק.

(ספיר ויהלום פר' ויקרא ע"ט - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)