הרה"ק רבי יחזקאל משינאווא זי"ע בעל 'דברי יחזקאל' ו' טבת תרנ"ט
רבינו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא הלברשטאם משינווא זי"ע נולד בשנת תקע"ה, בכור לאביו מרן הגה"ק מצאנז זצ"ל, ולאמו בת הגה"ק ה'ברוך טעם' זי"ע.
הסתופף בצל זקנו ה'ישמח משה, הרה"ק רבי אשר'ל מראפשיץ, הרה"ק הרבי רבי הירש מרימינוב, והרה"ק מהר"ש מבעלזא. כמו"כ נסע לרוב צדיקי דורו, ויש אומרים שנסע לק"נ צדיקים, ואמרו עליו ששורש נשמתו מן פרשת ויהי בנסוע, ולכן מרבה בנסיעות.
היה מגדולי הצדיקים הקדושים בדורו, וגדולי וצדיקי דורו למאות נהרו אליו.
כיהן בתחילה כרב בראזדאל, אח"כ בשינאווא, משם לסטראפקוב ושוב חזר לשינאווא, ליקוטים מתורתו נדפסו בספר "דברי יחזקאל" ואח"כ ב"דברי יחזקאל החדש" ותולדותיו בספר "רבינו הקדוש משינאווא" ע"י נכדו הרבני החסיד ר' יחזקאל פרענקל ז"ל. [לאחרונה יצא מהדורה חדשה ומבוארת ע"י מכון עוז והדר].
נלב"ע ו' טבת שנת תרנ"ט, ומנו"כ בשינאווא.
שינה באכילתו מפני סיבה אישית
שבת הראשונה לאחר פטירת הרה"ק רבי חיים מצאנז זיע"א, בליל שבת קודש ישבו לשולחן כל בניו בראשם בנו בכורו הרה"ק רבי יחזקאל שרגא משינאווא זיע"א, והגישו לשולחן את הדגים. ומנהגו של הדברי חיים היה לאכול שני מיני דגים, מתוקים וחמוצים, והיה אוכל בראשונה את הדגים החמוצים ואחריהם את המתוקים. כשהובאו הדגים באותה שבת, הקדים הרה"ק משינאווא ואכל את הדגים המתוקים. בתחילה קם אחיו הרה"ק רבי ברוך מגורליץ זיע"א ואמר: כבר בשבת הראשונה אתה משנה ממנהג אבינו רוענו, שדרכו בקודש היתה לאכול בתחילה את הדגים החמוצים? ואחיו, הרה"ק רבי אהרן מקרייז צאנז זיע"א, הפטיר בתרעומת: האם הכל ייעשה מעתה כמנהג בעלז?
נשא הרה"ק משינאווא את קולו ואמר: רבותי, כתוב 'והייתם נקיים מה' ומישראל', והואיל ואחי אמר עלי שאני משנה ממנהג אבי, לכן חובה עלי להסביר את מעשיי: להוי ידוע לכם כי אבינו זצ"ל, כשהיה רב ברודניק, לא היו הדגים מצויים שם. והוא דאג כל השבוע שמא לא יזדמן לו דג לשבת קודש. משום כך, כאשר אך הזדמן לו לקנות דג, אפילו בתחילת השבוע, קנה אותו מיד. אבל הואיל וידע שהדג עלול להתקלקל עד לשבת לכן החמיץ אותו, כי דג מוחמץ יכול לעמוד ימים רבים מבלי להתקלקל.
לפעמים אירע שהובא לרודניק דג בערב שבת, או אז בישלו אותו בלי להחמיצו כמו דג רגיל, והיו מגישים גם אותו לשלחן בצד הדג המוחמץ, אך על פי רוב היו דגים מוחמצים בלבד. הואיל וכך גם כשהובאו שני סוגי הדגים, היה אבינו אוכל את הדג המוחמץ בתחילה כפי הדין שתדיר ושאינו תדיר תדיר קודם. ומאז נהג כך אבינו גם כשעבר לצאנז שהדגים מצויים בה לא שינה ממנהגו זה.
אבל אני, סיים הרה"ק משינאווא, מעולם לא נמצאתי במצב שהדג החמוץ יהיה אצלי תדיר יותר, והכל יודעים שהדגים הרגילים טעימים יותר מהמוחמצים, אם כן יש לי לאכלם בתחילה
