הרה"ק רבי יוחנן פרלוב זי"ע האדמו"ר מקארלין סטאלין כ"א כסלו תשט"ז

הרה"ק רבי יוחנן פרלוב זי"ע מסטולין-קרלין, נולד כבן הצעיר לאביו הרה"ק רבי ישראל מסטולין (ה"ינוקא"), ביום ז' מנ"א תר"ס, וביום היכנסו בבריתו של אברהם אבינו ע"ה נקרא על שם סבו הרה"ק רבי יוחנן מרחמסטריווקא זי"ע. לאחר השואה היה לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין.

ביום כ' בכסלו תרפ"ב נשא את בת הרה"ק רבי שמעון שלמה מאליק זי"ע. לאחר נשואיו התגורר בלוצק והנהיג את חסידי קרלין באזור וואהלין. עם התקרבות הגרמנים ללוצק נמלט מהמקום עם הרבנית ושתי בנותיהם לעבר ברית המועצות אל היערות ושם העמיק לתוך רוסיה. במהלך הבריחה, בשהותם בעיר פרונזה, נפטרו אשתו ואחת מבנותיו. הוא עצמו התעסק בקבורתם ומאז חלה קשות, בשל הקר העז ששרר בשעה שנאלץ היה להתעסק לבדו בקבורת מתיו.

לאחר המלחמה שבה נספו ארבעה מאחיו ופטירתו של האח הנוסף, רבי יעקב חיים פרלוב, ללא בנים, הגיע רבי יוחנן דרך בסרביה לגרמניה. הוא לא גלה לאיש מיהו ומשך זמן רב סבל חיי רעב ממש. רק בדרך מקרה נודע לאנשים מיהו האיש, ומני אז הפך רבי יוחנן לאדמו"ר המרכזי של חסידות קרלין.

לצד זה עשו החסידים מאמצים מרבים כדי להביאו לארץ כאדמו"ר לכל חסידי קרלין-סטולין, שכוחם בירושלים היה ניכר. ואמנם, לאחר מאמצים רבים, בחדש איר תש"ו הגיע רבי יוחנן לארץ ישראל, כאן קבע את מושבו בחיפה. בהנהגתו קבלה חסידות קרלין תנופה מחדשת. הוקמו בתי מדרש חדשים והתבססו המוסדות.

שנתים לאחר מכן, בשנת תש"ח יצא לארה"ב והתגורר בביתו של אחיו - רבי יעקב, שנפטר שנתים קודם לכן, בשנת תש"ו. בהיותו בניו יורק הוציא לאור את "סדור בית אהרן וישראל" - לפי נוסח ומנהגי קרלין. בסופו - מכתבים של צדיקי בית קרלין.

רבי יוחנן פתח את החצר והקים מרכזים חדשים וגדולים בארצות הברית ובארץ ישראל. הוא פעל מתוך מטרה לאחד את כל חסידי קרלין שבארץ ישראל לקהילה אחת. הוא איחד בין ישיבת "בית אהרן" לישיבת "פאר ישראל" וקראה בשם "בית אהרן וישראל" ואיחד את שלשת בתי הכנסת שהיו בתל אביב, לבית כנסת אחד ברחוב בר כוכבא. כן איחד את הצעירים לחברה בפני עצמה והורה להם להתפלל בנפרד משאר החסידים. קבוצה זו היתה הגרעין של החסידות לאחר פטירת רבי יוחנן.

בשנת תשי"ד בקר רבי יוחנן בארץ והחל בבניית ישיבת קרלין בירושלים. בארץ שהה עד לאחר ראש השנה תשט"ו, אז שב לארצות הברית בתקוה לחזור לארץ, אבל שם נסתלק ביום כ"א בכסלו תשט"ז. לאחר הסתלקותו התעורר ויכוח בין החסידים היכן לקוברו, ולבסוף החלט לקוברו בארה"ב על פי גורל. אולם חסידי קרלין שבארץ ישראל לא הסכימו עם ההחלטה וכעבר שנה הועלתה גופתו והובאה לקבורה בבית הקברות בטבריה, ביום י"ח באדר תשי"ז, בצמוד לקברו של הרה"ק רבי מנחם מנדל מויטבסק זי"ע בחלקת תלמידי הבעש"ט הק' זי"ע.

עדות אישית מהפלא הגדול

"בקובצכם הנכבד (גליון מב) נתפרסם במדור 'כתבי קודש' אודות העברת גופו הטהור של האדמו"ר הרה"ק רבי יוחנן מסטולין קרלין זצוק"ל לאה"ק ותוארה העובדה שגופו הקדוש נשאר בשלימותו ולא שלטה בו רמה.

וראיתי לנכון לפרסם מה שראו עיני שכן הייתי שותף למעמד הנשגב שעורר הד גדול והתפעלות בארץ הקודש וגופא דעובדא הכי הוי: בהגיע הידיעה על העברת הארון הק' ארצה, הודיעני כ"ק אדמו"ר הרה"ק מביאלה זצוק"ל כי רצונו להשתתף בההלויה. בתחילה נסע לחיפה שלשם הובא הארון כשאני מתלווה אליו בנסיעתו. משם נסענו לעיה"ק טבריה ללוות ולהיות בעת הקבורה.

כשהביאו את הארון לביה"ח בטבריה, עמד הרה"ק מביאלה זצוק"ל על סף הקבר הפתוח כשהוא מחזיק בידי ואז נתגלה לעינינו המחזה הנורא עת שהביאו את גופו הטהור אחרי שהוציאוהו מתוך הארון והכניסוהו אל תוך הקבר נתגלה חלק מהגוף הקדוש שלם ומלא ממש בלי שום רקב ורמה וללא שום ריח רע כמי שנפטר זה עתה.

כשראה זאת הרה"ק מביאלה זצוק"ל נזדעזע מאוד ומשך את ידי בחזקה כשהוא קורא לי בהתרגשות פעמיים: סנדר, דו זעהסט?! ולא חדל מלהתפעל מהמחזה שנתגלה לנגד עיניו".

(קובץ 'בית אהרן וישראל' גליון מג, עמ' קלח)