הרה"ק רבי יואל טייטלבוים מסאטמאר זי"ע בעל דברי יואל, ויואל משה ועוד כ"ו אב תשל"ט

מרן הגה"ק רבי יואל טייטלבוים זיע"א, נולד בעיר סיגעט שבאונגרין, ביום י"ח טבת תרמ"ז, לאביו הרה"ק ר' חנניא יום טוב ליפא מסיגעט זיע"א הקדושת יום טוב בהרה"ק ר' יקותיאל יהודה זיע"א הייטב לב מסיגעט (בהרה"ק ר' אלעזר ניסן מדראביטש זיע"א בהרה"ק ר' משה מאוהעל זיע"א הישמח משה).

בשנת תרס"ד נשא את הרבנית הצדקנית מרת חוה ע"ה בת הרה"ק ר' אברהם חיים הורויץ מפלאנטש זיע"א בנו של הרה"ק ר' משה מראזוואדוב זיע"א חתן הרה"ק הייטב לב מסיגעט זיע"א בהרה"ק ר' אליעזר"ל מדזיקוב זיע"א בהרה"ק ר' נפתלי צבי מראפשיץ זיע"א, וממנה נולד לו ג' בנות ואחת מהן נישאה להגה"צ ר' יקותיאל יהודה מסעמיאהלי זצוק"ל.

בחודש אלול תרצ"ז נשא בזיוו"ש את הרבנית הצדקנית מרת אלטא פייגא ע"ה בת הגה"צ ר' אביגדור שפירא מטשענסטחוב זצוק"ל, נכדו של הרה"ק מצאנז זיע"א ועוד.

בשנת תרע"א נכתר לאב"ד ארשיווא, ובשנת תרפ"ו עבר לכהן בקראלי, בשנת תרצ"ד עלה לכהן בעיר סאטמאר אשר על שמה נתפרסם. עבר את ימי הזעם וניצל בניסי ניסים כאשר יצא לחרות והגיע לשווייץ ביום כ"א כסליו תש"ה.

משם עלה לארה"ק והתעכב בה עד אלול תש"ו, ואז נסע לאמעריקא ונתיישב בה בעיר וויליאמסבורג, ויסד מוסדות עולם והפיח רוח חדשה על אדמת אמעריקא.

בקיץ תשי"א נתעטר להיות נשיא העדה החרדית, וביום ז' סיון תשי"ג כשנסתלק לגנז"מ הגה"ק ר' זעליג ראובן בענגיס זיע"א גאב"ד פעיה"ק ירושת"ו נתעטר הרה"ק בו ביום לכהן במקומו כגאב"ד ירושת"ו עד לפטירתו.

וכמה פעמים עלה ארי מבבל לחונן את ארץ הקודש לבקר ולחזק את בני עדתו.

בשנות תשי"ב, תשט"ו, תשי"ט, תשכ"ה, ומדי שנה בשנה שלח מכתב ברכת השנה לבני העדה החרדית. וכן מדי תקופה היה שולח מכתבי חיזוק בענינים העומדים על הפרק.

בשנת תשל"ו השתקע בעיר קרית יואל שבמאנארא, עד להסתלקותו ביום כוא"ב - כ"ו אב תשל"ט ושם מנוחתו כבוד.

השאיר אחריו ברכה ספה"ק דברי יואל על התורה ומועדים שו"ת דברי יואל ויואל משה על הגאולה ועל התמורה ועוד.

***

חטא ע"ז שנמשך מאיסורי שביעית

בשנת תשי"ב, כשהרה"ק רבי יואל מסאטמר זיע"א היה בירושלים, היתה אז שנת השמיטה, ומטעמי קדושת שביעית נתן הרה"ק את פקודתו לגבאים, לקחת עמהם מחוץ לארץ את כל מה שצריך עבורו, כדי שלא יצטרך לאכול שום דבר מארץ ישראל. ואכן כך עשו, ואת הכל לקחו איתם, אפילו 'חלב מעוקר' לשתיה לא החסירו מלהביא עמהם, כי הרה"ק לא רצה לשתות חלב בהמה טרי משום לתא דאיסור ספיחין, מכיוון שחשש שהבהמה אוכלת ספיחי שביעית. כשנודע הדבר בירושלים שהרבי אינו שותה חלב טרי מחששא דספיחי שביעית, עורר הדבר פלא אצל הלומדים שסברו שאין כל איסור בדבר.

ר' דוד פרנקל ז"ל נכנס אל הרה"ק ושאל אותו, מה המקור לנהוג כן. השיב הרה"ק, שאין הכי נמי זה אינו חומרא מצד ההלכה, אבל הוא נוהג עצמו כן על פי דברי הגאון מוה"ר אריה לייב צינץ מפלאצק זצ"ל בספרו 'קומץ המנחה' שכותב שבזמן הבית הראשון, על ידי שלא שמרו קדושת שביעית בפירות הארץ, מזה נמשך להם חטא יצרא דעבודה זרה, וגם החי דהיינו הבהמה שאוכלת מהתבואה, נתפטמה באיסורי שביעית. וידוע שהאדם מושפע על ידי מה שהוא אוכל, כי אכילתו נהפכת לדם בקרבו, ומשפיעה על האדם. ועל ידי שאכלו נתדרדרו עד חטא עבודה זרה.

(ספיר ויהלום פר' בהר תש"פ- להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)

***

אמר שמי שיסייע בהחזקת מוסדותיו הקדושים לא ישאר לו בעל חוב

הרה"ק רבי יואל מסאטמאר זיע"א, בעל 'דברי יואל', מצוין היה במידת הכרת הטובה. כל מי שעשה לו פעם איזה טובה או קורת רוח היה ה'דברי יואל' מרגיש בנפשו כל ימיו כבעל חוב אליו בעבור הטובה שעשה עמו, ותמיד היה מבקש עניינים שיוכל לשלם לו טובה וכו', ולעומת זה היה נחשב בעיניו למדה הכי גרועה מי שכופר בטובת חבירו, ועל ענין זה היה מקפיד מאד, והכל היו מספרים אודותיו בהתפעלות, כי מי שעשה פעם טובה להרבי מסאטמאר הוא מרבה להכיר טובתו, וידוע מה שאמר שמי שיסייע בהחזקת מוסדותיו הקדושים לא ישאר לו בעל חוב. 

('תורות ועובדות מבית רבותינו' עמוד קג)