הרה"ק רבי זאב טווערסקי זי"ע האדמו"ר מראחמיסטריווקא כ' סיון תרצ"ז
הרה"ק רבי זאב המכונה רבי וועלוועלי מראחמסטריווקא זי"ע, נולד ביום ה' באדר תרי"א לאביו הרה"ק רבי יוחנן מראחמסטריווקא זי"ע צעיר בניו של הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זיע"א.
בהגיעו לפרקו נשא את הרבנית בת שבע ע"ה בת הרה"ק רבי ישעי' משולם זוסיא מטשערנאביל זצ"ל.
בזיוו"ש נשא את הרבנית צפורה ברכה בת הרה"ק רבי יעקב שמשון חודרוב מבאהפאלי זצ"ל.
עוד בחיי אביו וע"פ פקודתו, קיבל סמיכה מדודו הרה"ק רבי יצחק מסקווירא זי"ע, ומאז החל בהנהגת עדת ישורון. עם הסתלקות אביו הק' בשנת תרנ"ה, מילא מקומו בראחמסטריווקא יחד עם אחיו הק'.
בשנות הזעם כאשר הקומוניסטים עלו לשלטון ברוסיה נמלט לעיר זלאטאפאלי מחמת המציק. בשנת תרצ"ד זכה להנצל מעמק הבכא, עלה לארצנו הקדושה והתיישב בעיה"ק ירושלים ת"ו. (אחרי ששנים מאחיו עלו לארה"ק לפניו, ה"ה: אחיו הרה"ק רבי מרדכי זי"ע שעלה לראשונה בשנת תרס"ד, נפצע בפסח תר"פ בידי פורעים ערביים בדרכו אל הכותל המערבי, ונפטר בי"א באייר. ואחיו הרה"ק רבי מנחם נחום זי"ע שעלה בשנת תרפ"ד, ונפטר בכ"ח שבט תרצ"ו).
הרה"ק נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ' בסיון תרצ"ז, בשנתו הפ"ז, ומנו"כ באהל צדיקי בית ראחמסטריווקא שבמרומי הר הזיתים.
ה'קהילות יעקב' זצ"ל התבטא עליו
שהיה "גאון הגאונים
סיפר הגה"צ רבי אליעזר דוד פרידמאן זצ"ל:
בזיווג ראשון היה הרה"ק רבי וועלוועל מראחמסטריווקא זי"ע גיסו של הרה"ק מהרי"ד מבעלזא זי"ע, (שניהם היו חתניו של הרה"ק רבי ישעי' משולם זושא זי"ע בן הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע בנו הגדול של המגיד הרה"ק רבי מרדכי מטשערנאביל זי"ע), וכאשר היו שניהם סמוכים על שלחן חו"ז (הרה"ק רבי אהרן מטשערנאביל זי"ע) התקשרו זה לזה בעבותות אהבה ובקשר אמיץ בל ינתק.
מהרי"ד העריך מאד את ידיעתו המופלגת של רבי וועלוועל בתורה, וסיפרה לי בתו (של הרה"ק רבי וועלוועל זי"ע ה"ה) הרבנית של ה'אמרי חיים' ע"ה, שבחתונת גיסה הרה"ק רבי ברוך בעל ה'מקור ברוך' מסערט-ויזניץ עם בתה של הרה"ק רבי ישכר דוב מבעלזא זי"ע, צוה המחותן מהרי"ד להביא כסא עבורה לשבת, והיא התביישה מכך שהרי היתה אשה צעירה מאד, מה גם שהיו שם עמה גיסותיה, א"ח של הרה"ק מוישווא וה'דמשק אליעזר', שהיו גדולים ממנה בשנים, ולסובבים פנה מהרי"ד והסביר: הרי היא בת תלמיד חכם, "זיין קענעכט'ץ, א זיינס איז נישטא!", כאומר שידיעתו בתורה של הרה"ק מראחמסטריווקא זי"ע היתה עד להפליא, שלא ראה דוגמתה.
בדומה לכך שמעתי מאדמו"ר רבי מנחם שלמה מסוכטשוב זצ"ל שנהרג בתאונת דרכים בשנת תשכ"ט, שדודו הרה"ק רבי דוד מסוכטשוב זי"ע סבר שהרה"ק מראחמסטריווקא הינו גדול הדור, ואילו הגאון רבי יעקב ישראל קנייבסקי בעל ה'קהילות יעקב' זצ"ל התבטא עליו שהיה "גאון הגאונים".
(פרקי אבות 'מפי ספרים וסופרים' ח"ב, עמ' סג)
יצאה נשמתו בטהרה
גם כשכחו תש והוא היה רתוק למטתו שנה שלמה, לא פסק פומיה מגירסא, ומתחת לידיו יצאה תשובה להלכה בת עשרים עמודים, בדיני עירובין הקשים והסבוכים, תשובה מלאה בחריפות ובקיאות, בה סלל דרך מקורית ליישב שיטת הרמב"ם התמוהה שגדולי הראשונים ז"ל הקשו עליה קושיות קשות כברזל.
ימים ספורים לפני פטירתו לחיי עולם, כשחולשה עצומה תקפתו, הגיעה אליו מרוסיה שאלה בעניני מקואות. הוא עשה מאמצים כבירים להשיב עליה, ומקורביו השתוממו באיזו מסירות נפש כתב את התשובה.
זמן מועט לאחר שסיים לכותבה, מסר את נשמתו הטהורה ליוצרה. כשעיינו בתשובה ראו שהיא מסתיימת במלה "טהור". וכעין בת קול שיצאה על בן דמא (עז כז, ב) ורבה בר נחמני (ב"מ פו, א) "אשריך שגופך טהור, ויצאה נשמתך בטהרה".
