הרה"ק רבי זאב וואלף מזיטאמיר זיע"א בעל אור המאיר ה' סיון תקנ"ז
הרה"ק רבי זאב וואלף הלוי מגיד מישרים דק"ק זיטאמיר זי"ע היה בן אחיו של הגה"ק המפורסם רבי יחזקאל הלוי לנדא מפראג בעל הנודע ביהודה זי"ע.
רבינו היה מגדולי תלמידי המגיד הק' ממעזריטש שהעיד עליו שאין כמותו היודע ומבין דברי תורתו. כן שאב מבארם של הרה"ק רבי פנחס מקאריץ רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב, המוכיח מפולנאה, הרה"ק רבי נחמן מקאסוב ובעל התולדות זי"ע.
בראות המגיד הק' כי ברכה בו ובכוחו להיות דורש טוב לעמו, החל לפרסמו ורבים התלקטו סביבו לשמוע אמריו ביניהם גדולי תורה וצדיקי הדור.
נח נפשיה דרב בערב חג השבועות תקנ"ז, ומנו"כ באיוואניץ. דברי תורתו שנכתבו ע"י תלמידו הרה"ק רבי אליעזר הלוי שו"ב בעמח"ס פרקי הנאזר ונדפסו לאחר הסתלקותו ונקראו בשם שקרא להם בחייו "אור המאיר".
להכין את עצמו בהכנה דרבה לקראת חג מתן תורה
"ולכן מה מאוד ראוי אשר כל איש הירא, ורוצה לגשת אל עבודת הקודש, בהגיע חג הגדול והקדוש הזה שחוזר למציאות הראשון נתינת התורה, להתבונן במעוז שכלו אם הכנתו שלימה וחזקה, ותכונת איברי קומתו המה מזוככים ובהירים להשראת אלהות, ואז יתכן לו לעלות בהר לקבל בחינות תורתו והארת אלהותו יתברך המאיר עתה, ומה מאד צריך לפלס במאזני שכלו באשר הוא שם, ולהתבונן בעצמותו אם היה שם בהכנה כזה אז במעמד הקדוש בנתינת התורה הכלליות, אם היה ראוי ונכון לגשת אל הקודש פנימה, ופן ואולי לא היה ראוי להמנות עמהם במעמד המובחר, בסבת העדר הזדככותו.
היות אז כולם קדושים ובתוכם ה' שורה על פרטי איבריהם, כיון שהיו כולם מגדולים עד קטנים בגדר הפרישות מחומריות וכיעור והדומה, וכאשר חכמים הגידו (שבת קמו, א), ישראל שעמדו על הר סיני פסקה זוהמתן מנייהו, וידע נאמנה אם מרגיש בעצמותו מיעוט הזדככות שבלתי אפשרי אז במעמד הקדוש לגשת אל הקודש לקבל הארת התורה, כמו אז כן עתה, בחושך הולך ואין נוגה לו, להיות נוספת אצלו בחינת קבלה מחודשת, כיון שלא קישט ותיקן מדותיו להיות נקי וזך בהם, כאשר יכול שאת ממגע נכרי, על ככה הגיע העדר הארת התורה, להיותה בדרך כלל שבעה עמודים.
