הרה"ק רבי ברוך ממעזיבוז' זיע"א ח"י כסלו תקע"ב

הרה"ק רבי ברוך נולד בשנת תקי"ג לאביו רבי יחיאל מיכל אשכנזי שהיה חתנו של אור ישראל הבעל שם טוב זיע"א. בילדותו זכה לקירבה יתרה מאת זקנו הקדוש שהפליג בשבחו ובגדלותו, ואף היה ישן עמו בחדרו.

בגיל צעיר התייתם מאביו, ונשלח על ידי אמו להתחנך לאורו של הרה"ק רבי פנחס מקוריץ. בהמשך הסתופף גם בצלם של גדולי תלמידי זקנו הקדוש, הרה"ק רבי דב בער ממזריטש והתולדות יעקב יוסף, שנהגו בו כבוד רב. כן דבק בכל נימי נפשו ברבו הרה"ק רבי מענדל מוויטעבסק.

בהגיעו לפרקו, שדכו מורו ורבו רבי פנחס מקוריץ עם בת מקורבו רבי טוביה קצקש זצ"ל מאוסטרהא, אחרי כן התגורר באוסטרהא סמוך למגורי חותנו. בזווג שני היה חתן שאר בשרו רבי אהרן מטיטוב, בן רבי צבי בנו של הבעל שם טוב הקדוש.

עם עלייתו של רבו רבי מענדל מוויטעבסק לארץ הקדש בשנת תקל"ח, והוא כבן עשרים וחמש שנים, החל להנהיג את קהל עדתו, בתחלה התיישב בטולטשין בה נהג נשיאותו ברמה.

בשנת תק"ס עבר למעז'יבוז' עיר מולדתו, בה חי שתים עשרה שנה עד שנת תקע"ב, כמספר השנים שהתגורר בה לפניו אחיו, בעל הדגל מחנה אפרים זיע"א.

חזור בך ותאמין באמונת אומן, וטוב לך כל הימים

הרה"ק הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז זיע"א היה לו תלמיד אחד שהיה חכם גדול. לימים החל אותו תלמיד לעסוק בספרי פילוסופיה והעמיק הרבה בחקירות ודרישות בחכמת הפילוסופיה עד אשר נכנס במבוכת הספיקות בעומק האמונה רח"ל, וכיון שכן הפסיק לבוא לרבו כדרכו. הרה"ק הרבי ר' ברוך ראה את כל זה ברוח קדשו ונסע לתלמידו בפתע פתאום מבלי להודיעו קודם לכן. התלמיד המופתע למראה רבו בפתח ביתו, ביקש מרבו להיכנס לביתו.

מיד עם היכנס הרבי לבית התלמיד, נענה ואמר לו: ידעתי את המבוכות והספיקות באמונה אשר טמונים בלבבך, וזה בא לך רק מחמת שהעמקת יותר מדאי בהתבוננות בחמישים שערי בינה, כי אלו החמישים שערי בינה הם באופן זה: יש קושיא בחקירה, ועל זה יש תירוץ, וזהו שער אחד. וכאשר מתורצת זו הקושיא, מתעוררת וניעורה על ידי זה קושיא נוספת, והתירוץ על הקושיא השניה, זה הוא השער השני. וכן הסדר בכל שערי הבינה, שבכל פעם מתעוררת קושיא אחרת וככל שמתרצים את הקושיא, הרי זה שער אחד בשערי בינה וכך מתעלים לשער הנוסף, וכך הוא הסדר עד שמגיעים אל שער החמישים, אשר אותו אין ביכולת אנושית להשיג, כי שם יש קושיא עמוקה מאוד, ומי שמגיע ומשיג עד שער החמישים יכול לידע רק את הקושיא, ואילו את התירוץ אי אפשר לו לדעת, כי אם ידעו גם את התירוץ תתבטל הבחירה, ולכן העומד בשער החמישים מוכרח שתהא לו אמונה פשוטה ושלא יקשה כלום בלבו, כי את התירוץ אי אפשר להשיג.

סיים הרה"ק ממעז'יבוז ואמר לאותו תלמיד: אתה עומד כבר בקושיה של שער החמישים משערי בינה, ודע לך כי שם אי אפשר לידע התירוץ, ואם בכל זאת תתעקש לדעת ולחקור את התשובה, תוכל ליפול ח"ו בשאול תחתית, ולכן עצתי נתונה לך: חזור בך ותאמין באמונת אומן, וטוב לך כל הימים. שמע התלמיד את דברי רבו וחזר בתשובה שלמה, והחל להאמין באמונה פשוטה.

(ספיר ויהלום פר' חוקת תשפ"א - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)