הרה"ק רבי ברוך הגר מויזניץ זיע"א ב' מקור ברוך ב' חשוון תשכ"ד
רבי ברוך נולד לאביו הרה"ק רבי ישראל הגר בעל ה"אהבת ישראל" מויז'ניץ. נסמך לרבנות על ידי מרנן הגאונים הרבנים רבי מאיר אריק ורבי אברהם מנחם מנדל שטיינברג.
בשנת תרע"ד נישא לבתו של האדמו"ר הרה"ק רבי ישכר דב רוקח (המהרי"ד) מבעלז ממנה נולד לו בן. ובזוו"ש נישא לבת הרה"ק רבי אליעזר ניסן הורוביץ מדז'יקוב-צפת (נינו של הרה"ק רבי נפתלי מרופשיץ).
בשנת תרפ"ג נתמנה לרב בפוליען (חבל מרמורש), ובשנת תרפ"ח התמנה לרב בקוצמן, ומשנת תרצ"ו שימש כרב בסערט. רבינו היה רבה האחרון של העיירה סערט בבוקובינה, קודם שגירשו את תושביה היהודים לאוקראינה, בימי השואה.
בשנת תש"ז עלה לארץ ישראל והתיישב בחיפה. שם הגה את הרעיון להקמת שכונה לחסידי סערט ויז'ניץ.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה בב' בחשון תשכ"ד ונטמן בחלקת אדמו"רי ויז'ניץ בבית הקברות שומרי שבת בבני ברק.
לימוד פלא מאברהם – להתפלל אף שלא תתקבל התפילה
שח הרה"ק המקור ברוך מ'סערט-ויזניץ': הרה"ק המהרי"ד מבעלזא זי"ע אמר לי פעם, דהנה בגמרא (ברכות כו, ב) אנו למדים תפילת שחרית מאברהם דכתיב (בראשית יט, ז) "וישכם אברהם בבקר אל המקום אשר עמד שם", וכך היתה תפילתו של אברהם אבינו על אנשי סדום.
ולכאורה יפלא, מדוע אנו לומדים חובת תפילת שחרית דוקא מתפילה כזו שלא נתקבלה כידוע, והרי מצינו עוד תפילות שהתפלל אברהם אבינו ע"ה?
אלא להראות בזה שאפילו יודעים לכתחילה שלא יועילו כלום, ותפילתם לא תפעל, צריכים ומחויבים אנו להתפלל.
וזהו פירוש הפסוק "אהבתי כי ישמע ה' את קולי", דייקא כלומר עצם תפילתי, גם אם לא ימלא בקשתי.
