הרה"ק רבי אשר פרלוב מסטאלין זי"ע כ"ו תשרי תקפ"ז
אורו של רבינו זרח בשנת תק"כ, בבית אביו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין זיע"א. בשנת הי"ב לחייו נתייתם מאביו הגדול שנסתלק בדמי ימיו, ותלמיד אביו הרה"ק רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד, לקחו אל ביתו, גידלו וטיפח אותו, והיה אצלו כבבת עינו, כשידו לא זזה מתחת ידו.
רבי שלמה התבטא פעם שלא בא לעולם, כי אם לפשוט ספיקותיו של תלמידו, רבינו. רבינו היה תמיד צמוד אל רבו הקדוש, היה היחיד שנוכח בעת שירו ברבו הקדוש ביום שבעה עשר בתמוז שחל בשבת, ושימשו בימיו האחרונים עד להסתלקותו.
טרם ההסתלקות פנה רבי שלמה אל רבינו ואמר לו שיבקש את משאלתו ויתן לו, אמר לו רבינו הרי אין לי בת זוג ואין לי בן זכר, (מזיווג ראשון זכה רבינו רק לבת יחידה), ציוה עליו רבו, סע לפולין, שם תמצא לך אשה, ותיוושע בבן.
אכן עשה כך, ונתקיימה ברכת רבו, כשנסע אל הרה"ק המגיד רבי ישראל מקאזניץ זיע"א, העבודת ישראל, הוא שידך לו את אלמנת הרה"ק רבי אהרן שותק מזעליחוב, ונולד להם בנם הרה"ק רבי אהרן בעל הבית אהרן זיע"א. כן גידל רבינו את בנה רבי משה בער זצ"ל, ואת בתה, אשת הרה"ק רבי שמואל מאמדור זיע"א.
תקופה ארוכה לאחר נישואיו השניים, היה סמוך על שולחנו של המגיד מקאזניץ, ואף נתקשר עמו בקשר מיוחד ואמיץ שנמשך גם אחר מכן כשעבר לגור בזעליחוב, ואף לאחר שקיבל עליו את ההנהגה.
לאחר הסתלקות רבו הקדוש מקארלין בכ"ב תמוז תקנ"ב, פנו רוב החסידים לרבינו, וקבלו את מרותו, בתחילה הנהיג את חצרו בקארלין, אך מאוחר יותר עקב ההתנגדות הגדולה של חלק מתושביה, עבר לסטאלין, ופתח בה את בית מדרשו.
עם זאת, נסע לאחר הסתלקות רבו להסתופף בצל הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א, יחד עם רעו ומחותנו הרה"ק רבי מרדכי מלעכווויטש זיע"א, כן נסע לרבי פנחס מקוריץ, ואל האוהב ישראל מאפטא.
לאחר שעלה על כס ההנהגה בסטאלין, העמיד תלמידים וחסידים הרבה מהם שהיו בעלי מדרגות נעלות וכמו שכתב נינו הרה"ק רבי שלום מקוידנוב זיע"א בהקדמה לספרו דברי שלום, "לזקני הק' הרא"ש היו תלמידים גדולים במעלה כידוע".
בשנת תקנ"ט, נאסר על ידי הממשלה הרוסית בעקבות הלשנה של המתנגדים יחד עם בעל התניא, ורבי רבי מרדכי מלעכוויטש, ושוחרר בחודש כסליו באותה שנה.
רק בשנת תק"ע חזר להתגורר בקארלין לאחר שנתגברו על ההתנגדות הגדולה שהיתה שם עד אז, בימיו פרחה חסידות קארלין, ובעשרות עיירות נתייסדו בתי מדרשים של חסידי קארלין. הסתופפו בצילו אף בעלי מלאכה שהועד עליהם כי בתמימותם זכו להתעלות מעלות רמות בקיימם בפשטות את הכתוב (דברים יח יג) 'תמים תהיה עם ה אלקיך'.
רבינו עסק הרבה במצות הצדקה, והיה בעצמו הולך ומכתת רגליו עבור עניים, כן פעל ביותר לטובת עניי ארץ הקודש, ואף עמד בקריאת קודש לחזק את מעות ארץ ישראל, במיוחד עבור כולל וואהלין שנתייסד אז, ונתמנה על ידי הרה"ק רבי אברהם הכהן מקאליסק זיע"א להיות אחראי למעות אלו, היה בקשר למען צדקה זו עם צדיקי דורו, רבו הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז זיע"א, הרה"ק רבי מרדכי מנעשכיז זיע"א והרה"ק רבי יעקב שמשון משפיטובקא זיע"א ועוד.
כן עודד את חסידיו לעלות לארץ הקודש, ומהם יתד ופינה לחסידות קארלין עד ימינו, שימש כשליח ציבור, והתפרסם בתפילותיו הנלהבות. התבטא עליו המגיד מסטפין שמעיד הוא שבביאת המשיח ושבעת הרועים עמו, יכבדו את רבינו להתפלל לפני התיבה. (מאורי אש)
ניהל עדתו שלושים וחמש שנה, מספר ימים לפני הסתלקותו, היסב לסעודה עם בנו הבית אהרן, ובאמצע התבטא בפניו שכבר נסתמו ממנו מעינות החכמה. לאחר מכן אמר בשם הרבי ר' ברוך ממעז'יבוז', שפטירה לאחר הימים הטובים של תשרי, ראש השנה יום הכפורים סוכות ושמיני עצרת, הוא זמן טוב, כי הוא לוקח עמו את כל הימים הטובים בשלימות.
לפנות בוקר, ערב שבת בראשית כ"ו תשרי תקפ"ז עלתה נשמתו הטהורה למרום בשנת הס"ז לחייו, והובא למנוחות בקארלין באוהל מיוחד סמוך לציונו של אביו הרה"ק רבי אהרן הגדול מקארלין.
ברגעים האחרונים קודם עלייתו לשמי מרום אמר, "יש צדיקים קדושים שמבטיחים שלא יכנסו לגן עדן עד שיבוא הגואל, אנו אין בכוחנו להבטיח הבטחה כזאת, רק זה נאמר, כאשר היתה כל עבודתנו בעולם הזה בתפילה ותחנונים עבור ישראל, כך בעולם העליון נעמוד בתפילה ובתחנונים עבורם. (בית אהרן לקוטים קנז ב) (אור יקרות, ימי זכרון)
חידושיו ודברי תורתו הובאו בספרו של בנו הבית אהרן, משנת חכמים, שהו"ל הרה"ק רבי אברהם אלימלך מגראדזיסק זיע"א, ברכת אשר.
תפילה שחודש תשרי ישאר עמנו
יהא רעוא קמיה דתשרי על עמיה (זמירות ליל שבת). יה"ר שהחודש תשרי ישאר כל השנה על עמיה.
