הרה"ק רבי אלעזר מקאזניץ זיע"א כ"ו כסלו תרכ"ב
הרה"ק רבי אלעזר האפשטיין זי"ע מקאזניץ נולד לאביו הרה"ק רבי משה אליקים בריעה זי"ע בן המגיד הקדוש מקאזניץ זי"ע, ולאמו הצדיקת בת הרה"ק רבי אלעזר מליזענסק זי"ע, אשר את שמו נשא עליו, בן הרה"ק הרבי ר' אלימלך זי"ע.
בהיותו כבן ט"ו שנה נלקח לחתן אצל הרה"ק רבי יעקב ממעליץ בהרה"ק רבי נפתלי צבי מראפשיץ זי"ע, ונשאר לשבת בראפשיץ סמוך לשולחן זקינו הק', עד להסתלקותו של אותו צדיק בי"א אייר תקפ"ז. אז חזר לקאזניץ, אל בית אביו, אולם כעבור שנה, בי"ב אלול תקפ"ח, נסתלק אביו הק', כשאת מקומו בקאזניץ מילא בן דודו ודודו הרה"ק רבי - חיים מאיר יחיאל השרף ממאגלינצא זי"ע.
רבינו סירב לקבל עליו עול ההנהגה אחר פטירת אביו ולא נשאר בקאזניץ, אלא בחר לו לרבי את הרה"ק רבי ישעיה מפשעדבורז זי"ע.
בשבת קודש פרשת מקץ שנת תר"ט, שבת רבי אלעזר במאגלינצא, וכיבדוהו לעלות לתורה ל"שלישי", וכשהגיע ה"שרף" שהיה הבעל קורא לפסוק: "אתה תהיה על ביתי ועל פיך ישק כל עמי" הרים קולו, ובדמעות שליש שנה ושילש בקריאת הפסוק החסידים ראו בכך אות סמיכה להנהגה.
ואמנם באותה שנה ביום ט"ו אייר תר"ט איתקטר קטירא ועלה למרום, ורבי אלעזר הוכתר בכתר ההנהגה, לנהל את עדת חסידי קאזניץ. עד מהרה נתפרסם שמו ברחבי פולין וביתו הפך לתל תלפיות, כשהמוני בית ישראל נהרו אליו, להתבשם מזיו תורתו ולהיוושע בדבר ישועה ורחמים. גם צדיקי דורו באו לחסות בצילו וביניהם הרה"ק רבי יעקב צבי מפאריסוב והרה"ק רבי יוסף ברוך מניישטאט בן ה"מאור ושמש", זי"ע.
י"ג שנה הנהיג את עדתו [כמנין השנים שהנהיג אביו הק' את עדתו משנת תקע"ה עד שנת תקפ"ח] עד ליומו האחרון ביום ב' דחנוכה, כ"ו כסלו תרכ"ב, כאשר עלה למרום. מנוחתו כבוד בקאזניץ סמוך לאביו וזקינו הקדושים. זכותו יגן עלינו ועכי"א.
אבקש עליך שבעת נסיון תדע ותזכור - כי אך נסיון הוא
פעם שבת הרה"ק רבי אלעזר מקאזניץ זי"ע אצל הרה"ק רבי חיים מאיר יחיאל ה'שרף' ממאגלניצא זי"ע. לאחר השבת כשהגיע הרה"ק מקאזניץ להיפרד בברכת פרידה פנה אליו ה'שרף' ואמר לו אמירה רבת משמעות: "להתפלל עבורך שיתבטלו ממך כל הנסיונות לא אוכל, כי אי אפשר להתעלות במדריגות עבודת ה' בלא נסיונות, אך את זאת אבקש עליך שבעת נסיון תדע ותזכור כי אך נסיון הוא שאין בו ממש, ובזה תנצל מן החטא ומכל המסתעף ממנו" עכ"ד.
