הרה"ק רבי אלעזר אביחצירא זצ"ל הבאבא אלעזר כ"ז תמוז תשע"א
נולד בעיר ריסאני, מחוז תפילאלת שבמרוקו, להרה"ק רבי מאיר (ה"בבא מאיר") ולשמחה אבוחצירא.
רבי אלעזר נקרא על שמו של התנא רבי אלעזר בן רשב"י. במשפחת אבוחצירא מספרים כי לפני שנולד רבי אלעזר, ראה הבבא סאלי את התנא האלוקי רבי שמעון בר יוחאי ע"ה בחזיון הלילה, והנה רשב"י בא בטרוניה, מדוע אין בכל המשפחה, מישהו שנקרא על שמו של בנו התנא רבי אלעזר. כמענה, הבטיח לו ה'בבא סאלי' כי הנכד היילוד הקרוב, יישא אכן את השם אלעזר.
בשעת הברית, קרא עליו הסבא ה'בבא סאלי' את הפסוק 'עין לא ראתה אלוקים זולתך' כשהוא מדגיש כי ראשי התיבות של 'אלעזר' הם מילות הפסוק האמור. בהתבטאות מאלפת זו מפיו של ה'בבא סאלי' הקדוש, ניתן ללמוד על ערך יקרתו ושורש נשמתו של הרך הנולד, שנקרא בשמו על פי בקשתו של רשב"י.
בגיל צעיר התייתם מאמו. למד בישיבת תומכי תמימים בקזבלנקה במשך כשנה. באדר תשכ"ו עלה לישראל עם אביו והמשפחה התיישבה באשדוד.
לאחר עלייתו למד בישיבת הרמב"ם שבתל אביב אצל הרב אברהם חפוטא שהיה מקורבו של סבו הבאבא סאלי ובישיבת פורת יוסף.
לאחר פטירתו של הבאבא סאלי הקים חצר בבאר שבע ברחוב קפריסין. במקביל אליו קיבלו אדמו"רות גם אחיו, הרב דוד חי אבוחצירא, שביסס את חצרו בנהריה שבצפון, ודודו, הרב ברוך אבוחצירא, שבנה את ביתו בנתיבות. הרב אלעזר גר בבית שמנהרה מוליכה ממנו אל בית הכנסת, ובעשרות השנים האחרונות יצא מביתו פעמים בודדות בלבד. את דרכו יוצאת הדופן בפרישות מאירועים ציבוריים קיבל מאביו, שנהג כך בשבתו באשדוד.
רבים באו לקבל את עצתו או ברכתו, מכל קצוי הארץ ומרחבי תבל, חסידיו תרמו לביסוס חצרו ביד רחבה, הוא החזיק כולל גדול של אברכים בבאר-שבע, ובית תמחוי.
בליל כ"ז בתמוז תשע"א, נרצח רבי אלעזר אבוחצירא ע"י אדם מעורער בנפשו. "בבא אלעזר" נקבר בהר הזיתים, בסמוך לקברו של אביו, בהלוויה שהשתתפו בה כמאה אלף איש.
שני מקומות בתפילה המתחילים ב'אשרי'
הרה"ק רבי אלעזר אביחצירא זיע"א אמר בשם מור אביו הרה"ק רבי מאיר זיע"א, מצאנו בנוסח התפילה שני מקומות שמתחילים ב'אשרי', ויש ללמוד מעניינם, שאחד מרמז כשאדם יושב בבית המדרש מה נהיה עמו, ואחד מרמז על האדם בהיותו בדרך מה נהיה עמו. מקום אחד שגור בפינו הוא 'אשרי יושבי ביתך', וסיומו 'תהילת ה' ידבר פי'. ומזמור 'אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה'' וסיומו 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך לטוב'. הקטע שמתחיל 'אשרי יושבי ביתך' רומז ליושבי בית המדרש שזה בית ה', אדם ששם קובע את מקומו הוא יזכה שחייו יהיו תמיד על אופן סיומו 'תהילת ה' ידבר פי... ואנחנו נברך יה מעתה ועד עולם הללויה'.
ומזמור 'אשרי תמימי דרך' רומז על סוג אנשים שחושבים בתמימותם שהם יכולים לסבב בדרכים ובטוחים הם ששום נזק רוחני לא יגיע להם מכך, כיון שחושבים עצמם שהם מחוסנים ומוגנים ויכולים לדחות כל פתיון של יצה"ר אם יבא לשדלם לעבירה, וזה בא להם מרוב תמימותם שאינם מכירים את תחבולותיו של היצר הרע, לאלו בא הסיום של אותו פרק 'תעיתי כשה אובד בקש עבדך לטוב', דהיינו שיום אחד ירגישו עצמם שהם מתרחקים מהדרך הטובה והם תועים ונמצאים בדרך אחרת ממה שהיו רגילים, ומי גרם להם, זה שהלכו בדרך ומרוב תמימות חשבו שלא ישפיע עליהם שום רע, אבל פתאום רואים ומרגישים שהם נתונים כבר ברשת של היצר הרע, והם מרגישים שבכוחות עצמם אינם יכולים לנתק עצמם מהדרך שהגיעו אליה, ואז כל אחד ואחד מתעורר ומרגיש באיזה מצב הוא נמצא ומתפלל ומבקש מהקב"ה בקש עבדך השיבני ה' אליך.
