הרה"ק רבי אלטר אליקים שרגא שפירא מטשערנאוויץ זיע"א בעל 'שם משמעון' ח' אלול תרצ"ו
ערשת לידתו עמדה בעיירה טלוסט עירו של הבעש"ט הק' השוכנת במזרח גליציה, שם נולד בערך בשנת תרי"ד לאביו האדמו"ר הק' רבי חיים שמעון מטלוסט זיע"א, מגזע הקודש דקאריץ ושפיטובקה שכיהן בה באדמורו"ת כממשיך דרכו של אביו אדמו"ר הרה"ק רבי דב בערצי מטלוסט זי"ע, מגילת היוחסין הענפה ורבת הפארות של המשפחה הרוממה הרי היא פרוסה ומפורטת בשיפולי ספרם משמעון וכפי שהעלה את הדברים על הכתב רבינו המחבר עצמו בסוף ספריו הק'.
בימוי נעוריו זכה רבינו לקבל ברכה נלבבת מפיה של דודתו הישישה הרבנית צפורה מקאסוב ע"ה, בתו של זקנו הרה"ק רבי יהודה מאיר משפיטובקה זי"ע ואשת הרה"ק בעל התורת חיים שברכה את העלם הצעיר בברכה נלהבת שיזכה להיות גדול בישראל ויזכה לאריכות ימים ושנים, כל ימיו היה אומר כי הוא מצטער שלא ביקש הימנה לברכו גם ביראת שמים, כי אז לפחות היה זוכה גם לקיומה של ברכה זו.
בהגיעו לשנת הי"ח זכה להתעטר בכתר ההוראה ובסמיכת חכמים מפארי הדור וביניהם מאת הגאון הגדול והנודע רבי משה תאומים זצ"ל אבד"ק הורדנקא ובעל מחבר שו"ת דבר משה ושו"ת אוריין תליתאי, ומאת הגאון הגדול והנודע רבי יהודה לייבוש לנדא זצ"ל אבד"ק סדיגורה ובעמח"ס יד יהודה על יו"ד, מסופר כי הבחינה הזו אצל רבה של סדיגורה נתמשכה על פני חודש ומחצה וממנה ניתן להתרשם באיזה כור מבחן עמד העלם הצעיר בגבורה, ובסיומה זכה להתעטר בנזר ההוראה.
את ביתו בישראל הקים עם נוות ביתו הרבנית הדגולה והחשובה מרת אסתר רחל ע"ה בתו של הרה"ק המפורסם רבי ישראל סג"ל מבאקוי זי"ע בן אחר בן להגאון הט"ז ווחוטר גזעו של הרה"ק רבי לוי יצחק מבארדיטשוב זי"ע, ושל הרה"ק רבי יחיאל מיכל מזלאטשוב זי"ע.
למרות שאדרת ההנהגה והאדמורו"ת נכונה לו מדור דור, סרב רבינו לעטרה שהלמה את מידותיו הגדולות, ושיקע את ראשו ורובו בתורה ובעבודת ה' ובכח התמדתו המרובה יחד עם מתנת שמים נפלאה של זכרון נדיר וכשרונות מבריקים עלה והתגדל כחד המיוחדים שבגאוני הדור.
זכתה העיירה וויקנא שבמחוז בוקבינה, שרבינו יעלה ויתעטר בה בעטרת הרבנות ומשם זרחה שמשו בכל עוז לכל קצוי ארץ רבים מגדולי הרבנים נהגו להתכתב עימו. בקביעות במשא ומתן בהלכה ולדבריו השקולים היתה השפעה מכרעת על שורה ארוכה של פסיקות חשובות בכל חיי היהדות באותה תקופה.
בוויקנא ישב עד פרוץ מלחמת העולם הראשונה בשנת תרע"ד אז נמלט מחמת המציק למדינת מעהרין, ורק כשוך חמת המלחמה שב לבוקבינה עם פטירתו.
עד יומו האחרון נשא במשא העם לשואליו דבר ולא שינה במאום ממלאכת קדשו ומסדריו התכופים כמימים ימימה ביומו האחרון ממש עוד ענה לשאלה בהלכה עד שהשיב נשמתו הטהורה ליוצרו ביום ח' אלול תרצ"ו ונטמן בבית החיים בטשערנאוויץ שם הוקם אהל מיוחד על קברו ידידו ורעו הגאון הגדול רבי חיים מרדכי ראללער זצ"ל רבה של ניאמץ שברומניה בעל שו"ת באר חיים מרדכי הגיע במיוחד להלוויה ונשא מספד תמרורים שהרעיד את ליבות אלפי המלוים בקול נהי ובכי.
חיבר ספר על התורה שם משמעון. ועל המועדים מקור חיים. אהלי צדיקים. בית יהודא. קול יהודא.
אם יהודי מבקש יותר מפעם אחת, מן הסתם הוא זקוק לכך...
היה יושב ספון במעון קדשו שעות ארוכות וממושכות, כשראשו שקוע בתוך הגמרא ואין הוא חש בנעשה סביבותיו.
בענין זה סיפרה נכדתו כי ראתה פעם את הסבא בימי נעוריה כשהוא ישוב ליד הגמרא, ולידו קערת מעות מידי פעם נכנס לחדר יהודי עני ורבינו נותן בידיו מטבע לצדקה מבלי להרים את הראש מתוך תלמודו, הנערה הבחינה כי הלך עני מסויים שב על עקביו יותר מפעם אחת, וכי הוא עושה הקפות פעם אחר פעם ובכל פעם רבינו נותן לו מטבע הגונה מבלי משים, הילדה פנתה בתהיה אל הסבא הגדול, שהרגיע את רוחה הסוערת מה לך ילדתי אם יהודי מגיע לבקש יותר מפעם אחת, מן הסתם הוא זקוק לכך.
