הרה"ק רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא זי"ע בעל "אוהב ישראל" ה' ניסן תקפ"ה
אורו של רבינו זרח בשנת תק"ח בעיר זימיגראד, בבית אביו רבי משמואל מניישטאש שהיה מגדולי רבני פולין בדורו, וכיהן כראב"ד בעיר ניישטאט שבמרכז פולין, נצר לשולשלת רבנים שמוצאה מהמהר"ם מלובלין, מהמהר"ם פאדאווה, והרבי ר' העשיל מקראקא אשר על שמו נקרא.
ומילדותו התפרסם כגדול בתורה וכבעל תכונות מופלאות, בהגיעו לפרקו היה לחתן רבי יעקב מרגליות אבד"ק טיטשין, כשהוא יושב שש שנים סמוך על שלחן חותנו ושוקד על לימוד התורה.
רבנותו הראשונה היתה בעיר קולבאסוב שבגליציא בה נקרא לשמש כרב אב"ד בשנת תק"מ, בעיר זו מצא את דרכו לדרך החסידות, בהשפעתם של הרה"ק רבי לוי יצחק מברדיטשוב, והרה"ק רבי משה לייב מסאסוב זיע"א.
נסיעתו הראשונה כחסיד היתה אל הרה"ק המגיד מזלאטשוב זיע"א שרבינו החשיבו כ'מפתח התורה' לאחר שתירץ לו כל קושיותיו בקביעות.
אחר נסע אל רבו המובהק הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזענסק זיע"א אשר החשיבו למאד, קירבו ביותר, ואף אמר עליו שכשמו כן הוא, יש לו מידת החסד כאברהם, פניו זורחות כיהושע, וחריפותו היא כשל זקנו הרבי רבי העשיל.
אחר הסתלקות רבי אלימלך נעתר להפצרות החסידים הרבים ששיחרו לפתחו, ופתח את בית מדרשו, בשנת תקמ"ו.
בקולבאסוב ישב כחמש עשרה שנה, שם סבל מדחקות נוראה, בשנת תק"ס נתקבל כאב"ד אפטא בה ישב שמונה שנים, ידוע כי כאשר נפרד מתושבי העיר, הדבר הצר להם ביותר, והוא הבטיחם כי על שם עיר זה יקרא תמיד, 'הרב מאפטא'.
בשנת תקס"ט הוזמן לכהן ביאסי שברומניה, השפעתו על יהדות רומניה והמדינות הסמוכות היתה עצומה. לאחר פטירת הרה"ק רבי ברוך ממעז'יבוז' זיע"א עבר למעז'יבוז' בשנת תקע"ג, בה לא כיהן כרב אב"ד כי אם כמנהיג לעדת החסידים.
דורשי רשומות דרשו 'ה' מלכותיה קאים', ראשי תבות קולבאסוב אפטא יאסי מעז'יבוז', ארבעת הקהילות שבהן ישב רבינו, על ידו נתפרסמה בכולן מלכותא דשמיא.
נודע כזקן הצדיקים בדורו והמוני צדיקים וחסידים הסתופפו בצילו. נסתלק לשמי רום ביום ה' היסן תקפ"ה, ומנו"כ במעזיבוז.
הטעם שנקרא הרב מאפטא
ה'אוהב ישראל' מפורסם ונקרא על שם רבנותו בעיר 'אפטא', ומכאן אפשר לראות כמה גדול כוחם של צדיקים, לקיים מה שנאמר (איוב כב, כח) "ותגזר אומר ויקם לך", שהרי בראשית כיהן כרב בעיר קולבוסוב, אח"כ באפטא, יאס ומעזיבוז ושם מקום מנוחתו, ואעפ"כ נקרא על שם הרבנות ב'אפטא' משום מעשה שהיה.
בעת שעזב את הרבנות בעיר זו הצטערו מאד כל בני העיר על שרבם האהוב נאלץ לעזוב אותם, וכדי לפייסם הבטיח להם שיקרא לעולם ע"ש עירם. ואכן דבר פלא הוא, שהרי כאמור כיהן אח"כ בעוד שתי עיירות ואעפ"כ נשתרש שמו על שם העיר 'אפטא', וזאת על אף שגדולי דורו היו קוראים לו 'הרב דמעזיבוז', כמו שכתבו בספריהם.
