הרה"ק חנוך העניך הכהן לוין מאלכסנדר זי"ע בעל חשבה לטובה ח"י אדר ב' תר"ל
הרבי ר' העניך נולד בשנת תקנ"ח לאביו רבי פנחס יעקב הכהן זצ"ל. אחרי נישואיו בפשיסחא, מקום מגוריו של חותנו רבי יעקב יעקל פאכטיר שהיה עשיר מופלג ועסק בכריתת עצים, התגורר סמוך לחותנו, ובאותה עת זכה להכיר מקרוב את היהודי הקדוש זיע"א ואת תלמידו הגדול רבי שמחה בונם זיע"א, שבצילם הסתופף.
רבינו כיהן כרב בכמה קהילות, תחילה באלכסנדר ואחר כך בנובידבור ובפרושניץ. הוא הסכים לקבל על עצמו את עול הרבנות, מאחר שלא היתה לו פרנסה ממסחרו, עד כדי שהיו תקופות שבביתו לא היה לחם לאכול. אולם בכל ימי חייו, את הכספים שהיה מקבל ככהן בפדיון הבן, היה מנדב לעניי ארץ ישראל.
כל ימיו נחבא רבינו אל הכלים, ורוב שנותיו עברו עליו בצל כנפיהם של מורי פשיסחא ויורשיהם בקוצק ובגור. רק לאחר שאחרון רבותיו נסתלק מן העולם, נאות לשמש כמנהיג העדה, והוא בן ששים ושמונה.
כאשר נכנסו אל הרבי ר' בונם מפשיסחא שלושת גדולי תלמידיו יחדיו, רבי מנדלי מטומשוב, רבי יצחק מאיר מוורשה, ורבי חנוך העניך מאלכסנדר, שמח לבואם והכריז, ברוכים הבאים גדולי אדמו"רי פולין. ואכן שלושתם האירו בשמי יהדות פולין, כשהאחרון מביניהם היה רבי חנוך העניך מאלכסנדר.
כשהחל לנהל את העדה, ושיחרו לפתחו חסידים ואנשי מעשה רבים בפעם הראשונה, אמר להם, לו הייתי אברך צעיר, לא נסעתי לאיש כמוני. החסידים השיבו לו, אדרבה, למי ניסע אם לא לאיש אשר יאמר כן, ומאמין בעצמו שהוא כן. השיב להם, אנא אמינא כי שטיא בחדא שטיתא לא מסרך (השוטה אינו נדבק לומר דבר אחד של שטות כל הימים, רש"י גיטין סח:), לא יארך הזמן וכולם יווכחו בדבר וישובו על עקבותיהם כלעומת שבאו, ולא יוסיפו עוד לבא אלי.
אולם רובם המכריע של תלמידי החידושי הרי"ם קיבלו את מרותו אחרי הסתלקות החידושי הרי"ם, ובתוכם השפת אמת זצ"ל, שרבינו היה מכבדו מאד ואומר לו דברי תורה לרוב, האבני נזר מסאכטשוב זצ"ל, ועוד.
בשנת תרכ"ח - שנת השבעים לחייו, חלה וסבל יסורים קשים אותם נשא באהבה במשך שנתיים, עד הרגע האחרון לחייו, הוסיף לקבל את החסידים שהגיעו אליו.
בראש השנה תר"ל, האחרון לחייו, התאספו אלפי חסידים באלכסנדר, ואז שינה רבינו ממנהגו וסירב להיפרד מכל חסיד וחסיד בלחיצת ידים, עקב חולשתו הרבה, ואמר שכל החסידים האומרים לצאת לביתם, יתקבצו לחצר בית המדרש. כשהתאספו, ניגש לחלון שבחדרו, והשמיע ברכת כהנים בקול כפרידה משותפת, סגנון הברכה עורר חששות בלב חסידים רבים.
מגילת חייו של רבי חנוך העניך, נסתיימה חיש מהר. תקופת הנהגתו לא ארכה אלא ארבע שנים בלבד, והוא נסתלק ביום י"ח אדר ב' תר"ל, בהותירו אחריו עדה בוכיה.
איך עורכים "ליל הסדר"?
היה אומר הרה"ק רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א: בנעורי חשבתי שאין בקי בהלכה כשמשו של הרב הרגיל להוראה, אין ירא שמים כקברן הזוכר תמיד יום המוות, ואין לטהרה כמו הבלן המצוי תמיד במקוה. גדלתי ונוכחתי לרעת שלא כל הנוצץ זהב. יושב אדם כל ימיו ליד קבר פתוח ושוכח מיום המיתה, מצוי אדם תמיד בבית הרב מבלי לדעת הלכה מה טיבה, מרבה אדם לשהות במקוה טהרה, לדאוג לטהרתם של הבריות, והוא עצמו אינו יודע טהרה מהי.
(ספיר ויהלום פר' חיי שרה תש"פ - הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
תבחר ב'אשרי יושבי ביתך'...
פעם אחת בא לפני הרב הקדוש רבי חנוך העניך מאלכסנדר זיע"א איש אחד שהיה סני שמעניה, והתנצל את עצמו שחושדין אותו בדברים מגונים.
ושאל אותו הרה"ק: ומה אתה אומר. והשיב: אני אומר מאמר חז"ל (שבת קיח:) 'אשרי מי שחושדין אותו ואין בו' והשיב לו הרה"ק: כאפ דיך בעסער אב אין [-עדיף היה לו היית תופס את עצמך בפסוק] 'אשרי יושבי ביתך' ולא תלך למקומות שתביא את עצמך לידי חשד, וד"ל.
