הרה"ק הרבי ר' אלימלך מליזנסק זי"ע בעל ה'נועם אלימלך' כ"א אדר תקמ"ז
הרה"ק הרבי ר' אלימלך נולד בשנת תע"ז בפולין לאביו רבי אליעזר ליפמן. נתקרב אל 'המגיד הק' ממעזריטש' ע"י אחיו הרה"ק הרבי ר' זושא מאניפולי.
במשך שמונה שנים נדד במקומות שונים עם אחיו הצדיק ר' זוסיא מאניפולי, כשבדרכם מחזירים הם רבים בתשובה. ואח"כ התיישב בליז'נסק, שבזכותו הפכה לעיר חסידות מרכזית. הירבה במעשי צדקה וחסד, ונהג מנהגי פרישות וסיגוף.
וכל צדיקי החסידות בדור שלאחריו בפולין וגאליציע היו מתלמידיו.
בכ"א אדר בשנת תקמ"ז נתבקש לישיבה של מעלה ומנו"כ בליז'נסק. והמקום הקדוש נעשה לאבן שואבת עד היום הזה. הרה"ק רבי מנחם מענדיל מרימנוב זי"ע אמר, כי תפילה על ציונו של הרבי ר' אלימלך סגולה להתעוררות תשובה.
הותיר אחריו ברכה את ספרו הק' "נועם אלימלך" שהוגדר על ידי הרה"ק בעל ה'תניא' זי"ע, ספרם של צדיקים. זי"ע.
ה'ערוגת הבושם' נתקרב לדרך החסידות
ע"י לימוד בספה"ק נועם אלימלך
רבינו בעל הערוגת הבושם זצ"ל נתקרב לחסידות עוד בימי נעוריו, בימי מגוריו בטשארנא, ע"י חסידים ואנשי מעשה שעברו דרך העיירה, בין העוברים בטשארנא היה אורח מפולין, חסיד מופלג, וכשנזדמן עם רבינו סיפר לו מגודל קדושתו גדולתו ומדרגותיו של הרבי ר' אלימלך מליזענסק זי"ע, כאשר רבינו בעל הערוגת הבושם, השיב לו כי מימי נעוריו לא שמע ממנו ואינו יודע עליו, תמה עליו החסיד הנ"ל וכי אינך יודע מי הוא, הלא הוא המחבר ספר הקדוש "נועם אלימלך", והערוגת הבושם השיב לו שגם על ספרו לא שמע עדיין, אותו חסיד הבטיח לו כי בשובו למקום מגוריו ישלח לרבינו בעל ערגה"ב ספר הנ"ל וכן עשה, ולאחר תקופה קצרה הגיע הספה"ק לבעל הערוה"ב בדואר.
היה זה אחר חג הסוכות ובעל הערוגת הבושם שהתחיל ללמוד בו לא הרגיש עדיין גודל התעוררות דקדושה אשר דימה בנפשו להרגיש, לפי גודל עוצם קדושתו של מחברו, ותלה החסרון בעצמו, כי מסתמא אינו ראוי להבין דברי קדשו, הוא סגר את הספר והתפלל ברכת "אהבה רבה" בבכיות עצומות ובהשתפכות הנפש בקול גדול, אחותו שהיתה בחדר הסמוך כששמעה קולות יוצאים מחדרו של רבינו מיהרה לראות אם אירע ח"ו דבר מה לרבינו,
עם סיום תפלתו פתח בעל הערוגת הבושם שוב את הספר ללמוד ואז התחיל להרגיש כבר מתיקות וקדושת הספר, והמאמר הראשון שלמד הכניס בלבו התעוררות עצומה כל כך עד שלא היה יכול לפרוש ממנו, וקרא בו ושנה אותו כמה פעמים, וקבע לו בזה שיעור קבוע וחזר עליו בעל פה, לעת ערב נפגש בביהמ"ד עם ריעו וידידו ת"ח מפורסם בעיר ההוא, ובתוך השיחים הגיד לו שיש לו ספר יקר בתוך ביתו הספר הקדוש "נועם אלימלך" והתחיל לומר חידושי תורה ממנו, והערגה"ב חשב שכמו שהוא מרגיש בו טעם מתוק וערב כן ירגיש בו חבירו, אמנם לאחר שהערגה"ב סיים דבריו, השיב לו ידידו הנ"ל: איני יודע מדוע הנך מתפעל כ"כ מחידוש זה כבר שמעתי חידושים טובים מזה, אולם הערגה"ב כבר הרגיש בהם גודל הקדושה העצומה הגנוזה בו.
בנו של בעל הערוגת הבושם ה"ה רבי יעקב יחזקי' גרינוואלד זצ"ל הי"ד מפאפא בעל המחבר ספר ויגד יעקב סיפר, שפעם אחת כאשר היה במרחץ מאריענבאד אצל הרה"ק מרן מהרי"ד מבעלזא זי"ע, שאל אותו האדמו"ר מבעלזא שיספר לו כיצד נתקרב אביו בעל הערגה"ב לדרך החסידות, ובתוך השיחים סיפר לו המעשה הנ"ל, וענה ע"ז האדמו"ר מבעלזא זי"ע, "שחידוש גדול הוא בעיניו שאותו רב ת"ח לא הרגיש את מתיקות ספרו של הנועם אלימלך, כי באמת אף לפי פשוטו גם לאנשים פשוטים הוא טוב מאד חוץ ממה שיש בו גבוה מעל גבוה.
