הראשון לציון המקובל חכם ישראל יעקב אלגאזי זי"ע מגדולי רבני ירושלים ומח"ס ארעא דרבנן ועוד י' תמוז תרט"ז

חכם ישראל יעקב אלגאזי נולד לאביו חכם יום טוב אלגאזי, בשנת ת"מ בעיר איזמיר שבטורקיה.

בצעירותו למד בישיבות באיזמיר אצל חכם חיים אבולעפיה וחכם יצחק הכהן רפפורט.

בשנת תצ"ה עלה לארץ ישראל. למד בישיבת המקובלים 'בית א-ל'. כיהן כמורה צדק בבית דינו של הראשון לציון החכם אלעזר נחום, וישב בדין עם חכמי הדור הראשון לציון חכם חיים משה נסים מזרחי, ומורו ורבו עוד באיזמיר, הראשון לציון חכם יצחק הכהן רפפורט.

בשנת תקט"ו חכם ישראל יעקב אלגאזי התמנה כ'ראשון לציון', ושימש בתפקיד זה עד סוף ימיו. באותה עת עמד גם בראש ישיבת 'נווה שלום - ברית אברהם', שבה למדו גדולי חכמי ירושלים.

תחת ידו יצאו תשובות רבות שהיו לציבור כדברי האורים, ואף היה בין המתקנים תקנות גדולות על פי צרכי הציבור והשעה בירושלים, ביניהן תקנה בעניין 'צמצום ההוצאות לצרכי מותרות'.

חכם ישראל יעקב אלגאזי נלקח לבית עולמו ביום י' תמוז תקט"ז, ונטמן בחלקת 'קהל חסידים' שבהר הזיתים בסמוך לקבר הרש"ש - חכם שלום מזרחי שרעבי.

חכם ישראל יעקב אלגאזי חיבר ספרים רבים, ביניהם: 'שלמי ציבור' - דינים ומנהגים, 'נאות יעקב' - שו"ת ודרושים, 'מענה לשון' - על כללי הש"ס, 'אמת ליעקב' - דיני ספר תורה ופרטי מנהגי צרכי ציבור, 'ארעא דרבנן' - דיני דאורייתא ודרבנן, 'קהילות יעקב' - שו"ת על הש"ס, 'מגיד דבריו ליעקב' - פירוש להגדה של פסח ועוד.

התמדתו בתורה

אבי אבי רכב ישראל ופרשיו, הדר הוא לכל חסידיו, הן בקדושיו, הרב המובהק מר קשישא הוא רישא, פקיע ומומחה כאילא ביבנה, האדם יראה לעיניים, אך בצלם קדשוהו שמים, דמי לבר אלהין, מן הרמתיים, אינו אלא שר"ף בעל כנפיים, מצבא המרום רכב אלהים ריבותיים, כל העם עונים אחריו מקודש. כל אדם חזו משעלה עמוד השחר עד צאת הכוכבים קביע ליה דוכתא ולא קביע ליה שעתא, דמי פומיה דאבא כמעיין המתגבר, גם בלילה לא שכב לבו ויהי ע"ר, לבו כלב האריה, לא טעם טעם מיט"ה והוא לא שונ"ה. כל דבור קשה מברז בריז מכריע במקום שמעייינן דמשתין זריז נוטל ומכריז הלכתא רבתי דקנה ודיקנה. ואיש משענתו בידו סתם קנין לכתיבה שהיו ידיו יפות כותבי ספרים נפלאות מתורתו ושבחו ניכר זריז ונזכר סיני עדיף דקרו ליה ועני. אשר בדברו משיב הרו"ח נותן נשמת חסדאה איהו וחסדאין מלמעלה מנה.

(בנו הגאון מוהריט"א זצ"ל בדברי הקדמתו לספר נאות יעקב)

ג' ימים קודם השבת ואחר השבת חשיבי מדאורייתא

שלשה ימים. אחר השבת חשיבי בתר שבת, וג' ימים אחרים דחשיבי קמי שבתא, נראה דמדאורייתא חשיבי הכי דהא לענין גיטין סמכינן אהא, כמו שאמרו בפ' ע"פ (דף ק"ו) יתיב ר' זירא קמי ר' אסי ויתיב וקאמר לענין גיטין חדא בשבתא תרי ותלתא בתר שבתא דה"ו קמי שבתא, ע"ש בפרש"י ז"ל.

ספר ארעא דרבנן (השמטות מערכת אות ש)