הגה״צ רבי אברהם אהרן זוננפלד זצ״ל [בן הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע] ו' כסלו תרע"ב
הגה"צ רבי אברהם אהרן זוננפלד בנו הגדול של מרן רבי יוסף חיים זוננפלד זי"ע, נולד בירושלים ביום ו' לחודש כסלו תרל"ח, וכבר מילדותו ניכרו בו כישרונותיו הגאוניים. ונישא ביום ו' לחודש כסלו תרנ"ה למרת חיה רבקה בת הגה"צ רבי בן ציון וועבער בנו של הגה"צ אבד"ק מאדא.
היה איש האשכולות תלמיד חכם עצום ובעל עט סופר מהיר, כבר בהיותו בן 19 שנה ערך את הירחון "אור תורה", מאסף תורני בו השתתפו גדולי ירושלים ואף רבנים מחו"ל. אביו הגרי"ח התבטא על הירחון "חוברת הקודש", ובו רואים רב גובריה בתורה כאחד הגדולים. הירחון יצא לאור עד שנת תרס"ג.
פעל רבות למען הישוב בירושלים בשליחות אביו, ייסד את חברת תומכי תורה לתמוך בתלמידי חכמים אשר השעה דחוקה להם, כן נמנה בין מייסדי "בית יתומים בלומנטל", וחברת "קהילת יעקב" לבנין בתים עבור אנשי ירושלים. הקים את חברת "חדוות ישראל" להוצאת ספרים תורניים, ערך וסידר את שו"ת מהרי"ל דיסקין. כן ייסד וניהל בית תבשיל לעניים.
נפטר בדמי ימיו ביום הולדתו ו' כסלו תרע"ב בהיות בן 34 ונטמן בהר הזיתים.
הסתלקותו הפלאית
בסוף ימיו חלה רבינו הגרא"א ונסע לוינה ולקהיר להתרפאות, אך לא עלתה לו ארוכה, ובשכבו חולה סמוך לפטירתו בקהיר שלח מכתב, ובו מתעניין ומדריך בענייני בית התבשיל. חזר לירושלים, ובלילה לפני פטירתו בבית החולים שערי צדק היה במצב של כמעט גסיסה, וכבר הגיעו אנשי החברא קדישא, אמר להם שעדיין לא הגיע זמנו ושלחם. למחרת בבוקר הלכו בנותיו להתפלל עליו בכותל המערבי, ובחזירתן נפרד מכל אחת לחוד ובירכן, ביקש שיוציאו אותו למרפסת כי רוצה לראות עוד פעם את העולם, ואמר "מלכותך מלכות כל העולמים וממשלתך בכל דוד ודור", וקרא קריאת שמע ועצם את עיניו. נפטר בדמי ימיו ביום הולדתו ו' כסלו תרע"ב בהיות בן 34 ונטמן בהר הזיתים.
אביו הגרי"ח בהספידו עליו אמר: הקב"ה ממלא שנותיהם של צדיקים, בששה לחודש כסלו נולדת, בששה לחודש כסלו נשאת אשה, ובששה לחודש כסלו הלכת לבית עולמך, 'טוב' שנה היית בחור ו'טוב' שנה אברך, על מצבתו שנוסח ע"י אביו נחרט בין השאר: "...יר"ש במצוותיו חפץ מאד, יגע ועמל בהרבה דברים שבקדושה, המסובל ביסורים...".
[עוד יש לציין דבר נפלא, בשעת הקבורה היה צריך לעלות בהר, ואמרו למרן הגרי"ח אולי יעמוד מלמטה ויספידו שקשה מאוד לעלות והוא כבר זקן, התבטא מרן הגרי"ח זי"ע: בקרבן הדין שצריך להיות עומד על גביו, וכי אקריב קרבן לה' ולא אעמוד על גביו (מפי הרה"ח ר"י שיינברגר ששמע מפי זקנתו מרת מרים רחל שיינברגר ע"ה בת הגרא"א זצ"ל).
עלי זיכרון (קונ' 40)
מי היה חשמונאי ובניו
כתב הגה"צ רבי אברהם אהרן זוננפלד [ירושלים ד' דחנוכה שנת תר"ס]:
במגילה דף יא ע"א איתא בימי יונים, שהעמדתי להם שמעון הצדיק וחשמונאי ובניו, ומתתיהו כהן גדול לכלותם וכו'.
וקשה לי בדבר הגמרא, הא הנס היה על ידי מתתיהו ובניו, וכן נמי אמרינן בתפילת על הניסים בימי מתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, וא"כ מה הפירוש בגמרא חשמונאי ובניו, ומתתיהו. ואינו מובן מי זה חשמונאי ובניו. והנה חיפשתי בסדר הדורות ואין אני מוצא לשם בפני עצמו של חשמונאי, והבית יוסף בסימן תרפ"ב כתב בשם הארחות חיים דיוחנן הוא חשמונאי ומקורו מהיוסיפון, ויש אומרים חשמונאי הוא דרך גדולה כמו יֶאֱתָיוּ חַשְׁמַנִּים (תהלים סח, לב) ע"כ.
וקשה לפי שני הפירושים דאם נאמר דיוחנן הוא חשמונאי א"כ מתתיהו נכלל בכלל חשמונאי ובניו דהרי מתתיהו הוא בנו של יוחנן וא"כ למה כפל הגמרא חשמונאי ובניו ומתתיהו. ואם נאמר כפירוש השני של הבית יוסף דחשמונאי הוא לשון גדולה א"כ אין זה שם של אדם ומה שייך לומר חשמונאי ובניו.
וזוכר אני שראיתי באיזה ספר (ראה המאירי בהקדמה לפירושו למסכת אבות שחשמונאי הוא מתתיהו) לפרש על הא דמתתיהו בן יוחנן כהן גדול חשמונאי ובניו, שקאי חשמונאי על מתתיהו, אשר ממנו נפתח מלכות בית חשמונאי, וזה דלא כמו שכתב הב"י בשם היוסיפון, דחשמונאי קאי על יוחנן.
ולפי זה קשה יותר, דאם חשמונאי הכוונה על מתתיהו, וא"כ למה איתא בגמרא כפל לשון, חשמונאי ובניו, ומתתיהו ומשמע, דתרי אנשים הם וצ"ע.
