הגה"ק רבי מרדכי יהודה לייב וינקלר זיע"א אבד"ק מאד ובעל לבושי מרדכי י"ז בתמוז תרצ"ב
הגה"ק רבי מרדכי יהודה לייב נולד בהונגריה בשנת תר"ד לאביו הג"ר נפתלי וינקלר.
למד בישיבת פרשבורג אצל רבי אברהם שמואל בנימין סופר בעל 'כתב סופר'. ובשנת תרמ"ד מונה כרבה של העיר מאד שבהונגריה, והקים בה ישיבה. העמיד תלמידים רבים, ביניהם שהפכו לתלמידי חכמים גדולים. בין תלמידיו שם היו הגה"צ רבי מרדכי בריסק והגה"צ רבי דוד יהודה זילברשטיין שהיה אב"ד וייצן.
חתנו (בזיווג ראשון) היה הרב יוסף צבי דושינסקי, גאב"ד העדה החרדית בירושלים.
מהתשובות שהשיב לשואליו הרבים חיבר את ספר השו"ת 'לבושי מרדכי', שנדפס בשבעה חלקים בין השנים תרע"ב - תרצ"ז. חיבר גם חידושים בשם 'לבושי מרדכי' על מסכת נדרים, וספרים נוספים. המהר"ם וינקלר נתבקש לישיבה של מעלה בשבעה עשר בתמוז בשנת תרצ"ב.
אבותיו אף שהיו עניים הקפידו לשלם שכר למלמדים מידי ראש חודש
וזכרתי ימים מקדם כד הייתי טליא כמו ד' עד ט' שנים ביישוב לעפאנטאוויטץ (במחוז נייטרא). ואם כי היינו מבני עניים, עם כל זה תשלומי המלמד היה מיד אבותי היקרים כאחד מעשירי עם, וחלילה לא עבר יום ר"ח מלשלם במלואו.
ועוד נוסף ע"ז כנהוג בימים ליתן מתנות רבי געלד שהיה נחשב בדעתם המיושרה כאחת מן המצות שבתורה, וזה בהוצאות ממון. וטרחא דגופא אין מספר, כי מעודי הייתי חלוש המזג, ובזמן הקור או גשמים על כתף ינשאו אותי לבית הספר, וטוב שבמאכלים היו מתוקנים לבנים ההולכים לבית הספר.
ובעצמם הוליכו אותי אחרי אשר הגעתי כמו לי"א וי"ב שנה לישיבת ק"ק טאפאלטשאן, והייתי אח"כ עומד ומשמש פני הגאון הקדוש המפורסם מ"ו מהו' וואלף תרצית זצ"ל. וכמעט מדי שבוע ושבוע בקרו אותי ולתקן מה שצריך תקון. ומזה יראו ויעשו כן הלואי מקצתו בזמן הזה, אשר בעוה"ר חנוך תשב"ר נקל מאוד אצל האבות, אינם משגיחים כלל אם בניהם מסתופפים בבית הספר או הולכים חוצה לדברים בטלים וקלות ראש מדברים שפה לא כן. ואחרי אשר נתגדלו מבקשים מבעלי ישיבה שיספו להם כתורא למלאות בחריפות ובקיאות, והרי הם דברים כמעט אי אפשר. וכמה טרחות ותלאות לבחורי חמד החוזרים עמהם תלמודם יום וליל לא ישבותו. ובכל זאת רק מעטים המצליחים.
והכל הולך למקום אחד כמ"ש חכז"ל (בראשית רבה מב, ג) אם אין גדיים אין תיישים, אגרא דכלה דוחקא (ברכות ו, ב). (וליתן שכר למביאיהם - לזה טף באו) וכמו שדרשו חכז"ל (חגיגה ג, א) במצות הקהל, טף למה באו ליתן שכר למביאיהם. וזה שכר אבות לבנים שאינם רשאים לבטל מטורח ומעמל חנוך, וכמו שעשו אבותינו מימי קדם, על כן גדלו והצליחו בעה"י.
וזה אפשר פירוש הקרא (תהלים כז, י) כי אבי ואמי עזבוני, מלשון עזוב תעזוב, שאם האבות עוזבים ונושאים בידיהם בדבור ומעשה בחנוך של הנערים, אז וד' יאספיני, הקדוש ברוך הוא חונן להם דעת ובינה לעלות במדרגות גדולים.
