הגה"ק רבי יוסף חיים זאננפלד זיע"א רבה של ירושלים י"ט אדר ב' תרצ"ב
הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד נולד בשנת תר"ט בעיר וווערבוי שבסלובקיה לאביו הגה"צ רבי אברהם שלמה זצ"ל.
למד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער זצ"ל, וכן למד בישיבתו של ה'כתב סופר' בפרשבורג. בשנת תר"ל זכה לתואר 'מורנו' מידי רבו הכתב סופר.
לאחר חתונתו נעשה לתלמידו הקרוב של הגה"צ ר' אברהם שאג, מגדולי רבני הונגריה. בשנת תרל"ג עלה עם רבו לארץ, ומאז גר בעיר העתיקה של ירושלים עד פטירתו בשנת תרצ"ב.
בירושלים התקרב למהרי"ל דיסקין והפך ליד ימינו בכל פעולותיו הציבוריות, ואח"כ שיתף פעולה עם בנו ר' יצחק ירוחם דיסקין. שימש כראש 'כולל שומרי החומות', וסייע בייסוד שכונות בירושלים. היה ממייסדי העדה החרדית בירושלים, ובשנת תר"פ נבחר לרבה. משרידי כתביו יצא לאור ספר תשובותיו 'תורת חיים'. ושו"ת שלמת חיים.
נפטר בן פ"ג שנה ביום י"ט אדר ב' שנת תרצ"ב, ומנו"כ בהר הזיתים שבירושלים.
למה התנאים דרכם לקצר, והאמוראים דרכם
שאלה. מעשה במגיד שיעור בישיבה, שההורים שאלוהו למה מוסר את חידושיו בקצרה, ואינו מאריך בהסבר והטעמת הדברים, והשיב להם שתלמידיו חריפים, ומספיק להם הסבר בקצרה, ובאו יחד לשאול אם זה צודק?
תשובה. מובא בשם רבנו יוסף חיים זוננפלד זצ"ל לבאר למה התנאים דרכם לקצר, והאמוראים דרכם להאריך, וביאר משום שבימי התנאים עדיין לא הותר כתיבת תורה שבע"פ, ורק מטעם עת לעשות לה' סידר המשנה בכתב, ולכן לא היה רשאי לכתוב הדברים כי אם בקיצור מופלג, מה שהוא הכרחי, אבל אח"כ כשהתירו לכתוב תורה שבעל פה שוב אמורא צריך לפרש דבריו, עכת"ד.
לאור זאת יש לומר לאותו מגיד שיעור, כי גם הקדמונים לא היו מקצרים, כי כבר הותר לכתוב ולפרש, ויקיים מה שכתב הספר חסידים (סימן תתקפד) וז"ל ובזמן הזה שאין חכמה יתירה, צריך לרב לפרש הכל, גם אם יכתוב פירוש, יפרש כל הצורך, כדי שלא יהא יגע לחשוב, ויבטל משאר דברי תורה.
(חשוקי חמד בבא בתרא קי, א)
ביאור סתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה
אמרו חז"ל (נדרים מ, א) סתירת זקנים בנין, ובנין נערים סתירה.
וביאר הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל: זקנים שרוצים להרוס דבר מה, מה עושים תחילה בונים "בנין", וע"י כן הבנין הישן נסתר מאיליו, וזהו "סתירת זקנים בנין", שבתחילה עושים בנין. ואילו צעירים כשרוצים לבנות בנין חדש קודם הורסים את הקיים, ולבסוף לא בונים חדש ונשאר בכלום. וזהו "בנין נערים סתירה" שבתחילה עושים סתירה.
