הגה"ק רבי יוסף חיים זאננפלד זי"ע רבה של ירושלים י"ט אדר ב' תרצ"ב
הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד נולד בשנת תר"ט בעיר וווערבוי שבסלובקיה לאביו הגה"צ רבי אברהם שלמה זצ"ל.
למד אצל הגאון רבי חיים צבי מאנהיימער זצ"ל, וכן למד בישיבתו של ה'כתב סופר' בפרשבורג. בשנת תר"ל זכה לתואר 'מורנו' מידי רבו הכתב סופר.
לאחר חתונתו נעשה לתלמידו הקרוב של הגה"צ ר' אברהם שאג, מגדולי רבני הונגריה. בשנת תרל"ג עלה עם רבו לארץ, ומאז גר בעיר העתיקה של ירושלים עד פטירתו בשנת תרצ"ב.
בירושלים התקרב למהרי"ל דיסקין והפך ליד ימינו בכל פעולותיו הציבוריות, ואח"כ שיתף פעולה עם בנו ר' יצחק ירוחם דיסקין. שימש כראש 'כולל שומרי החומות', וסייע בייסוד שכונות בירושלים. היה ממייסדי העדה החרדית בירושלים, ובשנת תר"פ נבחר לרבה. משרידי כתביו יצא לאור ספר תשובותיו 'תורת חיים'. ושו"ת שלמת חיים.
נפטר בן פ"ג שנה ביום י"ט אדר ב' שנת תרצ"ב, ומנו"כ בהר הזיתים שבירושלים.
לא לקטרג על בני ישראל
גאב"ד ירושלים הגה"צ רבי יוסף חיים זוננפלד זצ"ל תמיד לימד זכות אפילו על הפושע היותר גדול. העיד הרה"ח רבי נח גד ווינטרויב זצ"ל: פעם אחת ישבתי לפניו והיה מלמד זכות על פושעי ישראל ואמר לי: צריכים ללמד עליהם זכות. ואמרתי לפניו: אני אינני מבין את רבינו, הלוא הוא הלוחם הגדול בעד היהדות וכיצד הוא דווקא מלמד זכות על כולם? ועוד אני שואל: איך רבינו יוכל ללמד זכות על הכל? אם אראה דרך משל, אחד אצל הכותל המערבי ביום הכיפורים שחל להיות בשבת מהלך עם בעל עבירה והוא הולך בגלוי ראש ואוכל דברים האסורים ואחר כך מעשן, איך ילמד עליו רבינו זכות? על זה אשאלה ממנו מענה לשון.
והשיב לי במתק לשונו: שמע בני, גם יוסף חיים איננו טפש כזה, אלא שבכל עבירה מלבד שהיא עבירה אם עושה אותה בתוך ישראל יש בזה חילול השם, ועל חילול השם אין כפרה. ואם יכולני ללמד עליו זכות, אף כי רחוק הדבר מאד, מכל מקום שוב אין כבר חלול ה'. ואם כן נשארת העבירה, ועל עבירה יש דין כמה הוא חייב לבדו. וכן בנידון דידן יש ללמד עליו זכות. הנה מה שהולך הוא בגלוי ראש אפשר יש לו מחלה כזו, ועל האכילה והעישון אולי הוא מסוכן, ועל דבר הבעל עבירה שמא הוא מוליכו כי איננו רואה, ואף אם רואה הוא אולי ראשו סגלגל עליו, וצריך מי שיוליכו. ואם כן חילול השם אין, ואין מקום לטענת המקטרג מחילול השם, ויש לו כפרה.
(ספיר ויהלום פר' קדושים תש"פ - הגה"ח רבי מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)
עם הדומה לחמור
וַיֹּאמֶר אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו שְׁבוּ לָכֶם פֹּה עִם הַחֲמוֹר (וירא כב, ה).
בגמ' (יבמות סב.) "עם הדומה לחמור".
אומרים בשם הגה"צ רבי יוסף חיים זאנענפעלד ז"ל שקודם שבא לארץ ישראל היה תמוה לו איך נמשל ישמעאל לחמור, הלא הוא בן אדם נברא בצלם אלקים.
ולאחר שבא לארץ ישראל הי' תמוה לו להיפך, איך החמור נמשל לישמעאל...
