הגה"ק ר' מאיר אשכנזי זצ"ל אבד"ק אייזענשטאט אבד"ק אייזענשטאט בעל פנים מאירות כ"ז סיון תק"ד
הגה"ק ר' מאיר אשכנזי אבד"ק אייזענשטאט בעל שו"ת וחידושי פנים מאירות וכותנות אור נולד בשנת ת"ל בקירוב לאביו ר' יצחק אשכנזי ולאמו בת רבי שמעון בנימין זאב וואלף טייבר זצ"ל.
בימי נעוריו עלה ונתעלה בתורה וביראה, וקיבל תורה מפי הגאון רבי משה אב"ד סאכטשוב וברבות הימים הזכיר רבינו בספרו ד"ת משמו של רבו זה, רבינו עמל בתורה וחידש בה חידושים כבר משנות ילדותו ובספרו כתב מזאת ברבות הימים.
בהגיעו לפרקו נשא את מרת פינקל בת הקצין המפורסם רבי משה סוכוטשוב פרנס ומנהיג המדינה דגליל פוזנא, בבית חותנו ישב רבינו כעשר שנים בכבוד ובאהבה והתמיד בתורה ועבודה, כשלרשותו עומדת ספריה ענקית שהעמיד חותנו לצרכיו, דבר שהיה יקר המציאות באותם ימים.
בהקדמתו לספרו פנים מאירות ח"א מספר רבינו ומאריך בשבח חותנו אשר זן ופרנס אותו בכבוד גדול בעשור שנים אלו וכל מחסורו וצרכי אשתו ובניו סיפק לו למען ישקוד על דלתות התורה במנוחה כדלהלן, וז"ל, וטוב עין הוא יבורך זה משה אשר ביתו היתה פתוחה לרוחה בהכנסת אורחים והרבה צדקות עשה עם ישראל וצדקתו עומדת לעד שהציל כ"ד נפשות מישראל אשר בברזל בא נפשם במשפט הגדול טריבנאל בלובלין מחמת עלילת שוא בעו"ה, וזה ידוע ומפורסם אשר כל באיה לא ישובון ולא ישיגו ארחות חיים וכו', וחמי הקצין שם נפשו בכפו בחמלת ה' ברוב עוז השתדלותו נתן לו ה' חן בעיני המלך והשרים היושבים ראשונה במלכות פולין והציל את כולם נכנסו בשלום ויצאו בשלום ושביב דנור לא שליט באחד מהם ולא זו אף זו שהשיג קנסות גדולות על המעלילים לאלפים ולרבבות אשר אין זכרון לראשונים וגם לאחרונים מהשתדלות הגדול שלא חס על נפשו ומאודו כאשר ידוע ומפורסם למנהיגי קציני גליל פוזנא ולמנהיגי קציני ק"ק לובלין וע"פ גלגולי דברים אלו יצא נקי מכל נכסיו ונכסי בניו, עכל"ק.
היה צריך לברוח מעירו
רבינו ה'פנים מאירות' היה תלמידו של הגה״ק המגן אברהם זי״ע, ובתחילה היה רב במדינת אשכנז, אבל כיון שלא ישב שם על מי מנוחות, היה נע ונד לתור אחר מקום רבנות כראוי, ובאותה תקופה התגורר במקום ההוא הפרנס הנמרץ הג״ר שמשון וורטהיימר שהיה שר חשוב בוויען, והוא השתדל אצל המלכות שיכתירו את הפמ״א לכהן ברבנות בעיירה אייזנשטט, וכיהן שם ברבנות משנת תע״ח עד שנת תק״ד במשך כ״ו שנים. זמן רבנותו באייזנשטט ראיתי בפנקס הקהילה דאייזנשטט, שם נכתבו כל פרשת ימי כהונתו של הפמ״א בקהילה זו.
מספרים שפעם אחת באו כמה גנבים להתדיין אצל הפמ״א באישון לילה, לאחר שגנבו כמה דברים מתושבי העיר ולא הצליחו להתחלק ביניהם בשווה, והפמ״א בלית ברירה פסק לפניהם את פסקו והלכו להם, ובבוקר כשנתגלה דבר הגניבה ראו שעקבותיהם של רגלי הגנבים מוליכות לביתו של הרב דמתא, ועלה חשדם של השוטרים שמא ידו של הרב מעורבת בגניבה, והפמ״א נמלט לעיר אחרת במשך שנתיים ימים, ובמקום אחד הוא כותב ״בהיותי בגלות פולין״.
וראיתי בפנקס הקהילה שכתבו שבכל שלשה חודשים היו משלמים המשכורת לרב הקהילה, והרב היה חותם את שמו שקיבל את הכסף מהקהילה, אבל כשנתיים ימים היה חותם 'בנו' של הפמ״א בפנקס, כנראה משום שאביו היה נחבא במקום מסתור עד יעבור זעם. וכעבור שנתיים ימים נרגעו הרוחות וחזר הפמ״א לביתו באייזנשטט.
