הגה"צ רבי צבי אלימלך בלייך זצ"ל אבד"ק לאבאווא י"ד אדר תרע"א

שיתוף

הגה"צ רבי צבי אלימלך בלייך זצ"ל נולד לאביו הגה"צ רבי אריה לייב בלייך זצ"ל בשנת תר"ג, ונקרא על שם הגה"ק רבי צבי אלימלך מדינוב בעל הבני יששכר זי"ע.

היה חתנו של הגה"ק רבי חיים ברוך וואלף אב"ד וישניצא, שהיה מפורסם לרב מובהק ובפרט בדיני ממונות והיו מזמינים אותו להרבה מקומות לפשר בדיני תורה סבוכים, ויש תשובות אליו בספר ״בית יצחק״ הבית יצחק כתב עליו ״החכם השלם״. היה חכם גם בעניני דעלמא והרבה היו נהנים ממנו עצה ותושיה.

הגרצ"א זצ"ל נסע להסתופף בצל הגה״ק אדמו״ר ה״דברי חיים״ מצאנז זצ״ל שקירב אותו מאוד. כן היה אצל הרה״ק רד״מ מטשורטקוב זצ״ל שהראה לו קרבה יתירה. לימים גם היה אצל בנו של הד"ח הגה״ק בעל ״דברי יחזקאל״ משינווא זצ״ל שהושיבו על ידו.

בגיל צעיר בחצי ימיו כבן ל"ד כבר עלה זקננו לכהן כרב, כשהוא ממילא מקום אביו ברבנות עיר לאבווא במשך ל״ד שנים עד סוף ימיו.

הגרצ"א הנהיג נשיאותו ברמה ומהגלילות היו נוסעים אליו לשבתות, ובמיוחד היה באים לשמוע תפילותיו הקדושים בימים הנוראים שהיה בהשתפכות הנפש ובעריבות. נודע לחכם השלם ורבים היו באים להתייעץ עמו ולקבל ברכתו, והיה מפורסם במעשי חסד וכל אשר לו חילק לעניים, על מצבתו כתבו שנסמך להוראה ע״י גדולי הדור. וכן שכל ימיו ידע מכאובים ויסורים, השאיר אחריו הרבה כתבים וחבל על דאבדין.

נפטר ביום פורים שנת תרע״א ומנוחתו כבוד בלאבאווא.

מראש צורים אראנו - בלייך

אביו היה הגה"ק רבי אריה לייב בלייך בן הרה"ג החסיד רבי אלחנן אשכנזי זצ"ל. ומסורת בידי הרבה מבני המשפחה שמחצבתו עולה בן אחר בן עד לרבינו הגה"ק המפורסם גדול מרבן שמו רבי צהי הירש אשכנזי זי"ע בעל שו"ת חכם צבי.

ר' אריה אבי רבינו - נמלט בילדותו בעת גזירת הקאנטאניטען עם אמו שכיסהו ועיטפו בסדין, ולאחר שעבר את הגבול, הגיעו לעיר רימינוב לבית של הרה"ק הרבי ר' הערש זי"ע. וכאשר ראה אותו אמר: "דער קינד איז זייער בלייך" לכן קראו אותו בשם בלייך (כי הצריכו לשנות שם המשפחה), ושם ברמינוב נתגדל בביתו של הרה"ק הרבי ר' הערש.

לאחר שנים כאשר היה פעם אצל הרה"ק הדברי חיים מצאנז זי"ע, אמר לו הרה"ק הדברי חיים, "זייער א שיינעם נאמען" (=שם המשפחה יפה מאוד) נתן לך הרה"ק מרמנוב כי בליי"ך בגימטריא חס"ד.

מה התענין אצלו הגאון בעל השואל ומשיב

מספרים שהגרצ"א היה אצל הגאון רשכבה״ג בעל ה״שואל ומשיב״ זצ״ל ודיבר עמו בהלכות מקוואות, והשו״מ נתפעל מגאונותו ושאלו באיזה עיר גדולה מכהן כבודו.

[וראה בשו"ת מהרש"ם חלק ב סימן נט , שמזכירו ומפלפל עמו, והנה אח"ז הגיעני מכתב מהרב הה"ג וכו' מו"ה צבי אלימלך בלייך נ"י אבד"ק לאבאווא כי השואל הציע השאלה שלא כדת כי המקוה היא ממעין הנובע מקור המקוה ועומדת סמוך לנהר אבל הנביעה אינה מהמקור של צד הנהר אלא מצד השני אבל מ"מ המים בהמקוה שוים תמיד בגבהם עם מי הנהר וכפי הנראה מי המעין נוזלים דרך נקבי הקרקע אל הנהר ויען כי לפעמים נחסר משיעור זרת למעלה מהטבור לכן ממשיכים מים מהנהר דרך צינור של עץ למען יגביהו מי המקוה כראוי בשעת טבילה ולערך ב' שעות או יותר אחר הטבילה חוזרים ומתמעטים המים אבל אין הזחילה ניכר /ניכרת/ כלל למראית עין אלא שאחר איזו שעות רואים שנתמעטו ובתוך המקוה תלוי תיבה בשלשלאות והמים נכנסים מהמקוה להתיבה דרך נקובים /נקבים/ שבשולים וא"א לחפור המקוה יותר בעומק ובודאי זהו בכלל אין זחילתן ניכר וכבר הארכתי בזה בתשו' בכמה ראיות דבכה"ג לא מיקרי זוחלין ובפרט שהזחילה רק במה שלמעלה משיעור מ"ס =מ' סאה= בשיעור הזרת שלמעלה מהטבור ונודע שיש בזה ב' דיעות וגם י"ל דהוי מעיין ואף דמהרי"ט מחמיר הרי בשו"ת נט"ש סי' כ"ג חולק עליו, יעו"ש באריכות].

וזה נוסח המצבה:

לפרט אוי בא שמשו

כתר תורה

פ' נ'

הרב הג[און] הג' חו"ב החסיד וכו' מו"ה

צבי אלימלך

בהרב המאוה"ג חו"ב מ' ארי' הרב דפ"ק

לאבאווא י"נ [יצאה נשמתו] ביום הפורים תרע"א

צ[ע]קה ב'בית י'ללה ברחובות

אבדנו הטוב כהו המאורות

ל"ד שנה שמש בכתר הרבנות

ימיו עברו בצער ומכאובות