הגה"צ רבי ישראל סלנטר זצ"ל

הגה"צ רבי ישראל ליפקין בעל אור ישראל מווילנא הנקרא ר' ישראל סאלאנטער זי"ע נולד בו' מרחשון בשנת תק"ע בעיר זאגער לאביו הגה"צ רבי זאב וואלף ליפקין אב"ד גאלדינגן בעיר טלז.

בהיותו בן שלושים מונה לכהן כראש ישיבה בווילנה. לאחר תקופה קצרה יסד בית מדרש, בו למדו קבוצות קבוצות בספרי מוסר שונים, "מסילת ישרים", "חובת הלבבות", "תיקון מדת הנפש" ועוד. רבי ישראל השמיע שיעוריו המוסריים מדי יום ביומו, ונהרו אליו מאות בחורים, גדולי תורה ויראה.

ביתו נעשה מרכז ללימוד יראת שמים ואהבת הבריות, טוהר המידות וכבוד הזולת. הזהיר ושקד על ניהול משא ומתן באמונה, על לימוד מקצוע ועל מדות ומשקלות של צדק. בגלל מעשה שהיה עזב את ווילנה ויצא לגור לקובנה אף שם הרביץ תורה ברבים במשך תשע שנים רצופות.

עקב מחלה נסע לגרמניה לדרוש ברופאים וישב שם כמה שנים. כשהוטב לו נסע לממל על הים הבאלטי, ושם הוציא לאור שתים עשרה חוברות בשם "תבונה" אוסף הלכות ומאמרי מוסר מכמה גדולי התורה.

בימיו האחרונים התגורר בפאריז ופעל שם רבות לחיזוקה של היהדות. בדרכו מפאריז לקובנה התעכב בקניגסברג. ויגוע ונאסף אל עמיו והוא בן שבעים ושלש שנה. תלמידיו הוציאו לאור דברי תורתו ומאמריו בשם "אור ישראל".


מדוע ביקש שאם יחלה שלא יחללו עליו שבת

בימיו האחרונים של הגר"י סלנטר זצ"ל, הוא פנה אל מארחו ובקש ממנו, כי אם יחלה לפתע בשבת - לא יחלל עליו את השבת. זאת, משום שבסוגיית הגמ' בסנהדרין (נז, א) נאמר, כי הרועים את בהמותיהם בשדות אחרים, גזלנים הם, ולפיכך אין להצילם מסכנת נפשות.

"מאחר שאנשים תומכים בי, בחושבם, שצדיק הנני", נאנח הצדיק, "אני נהנה מהגזל!" המארח שהחל לחשוש… פנה אל רבי יצחק אלחנן זצ"ל מקובנה, שכמובן הורה לו, שלא להשמע לבקשתו של רבי ישראל…

רבי יעקב קמינצקי זצ"ל שסיפר זאת, מפי בנו של אותו אדם, ציין ש"רצון יראיו יעשה". הגרי"ס חלה במוצאי שבת, ונפטר בערב שבת בסופו של אותו שבוע ולא חללו עליו את השבת… 

(רבי יעקב - עמ' 257)