הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל בעל קרן לדוד אבדק"ק סאטמאר א' סיון תרפ"ח
הגה"צ רבי אליעזר דוד גרינוואלד זצ"ל בעל קרן לדוד אבדק"ק סאטמאר, נולד ביום י"ד שבט תרכ"ז לאביו הרה"ג מו"ה עמרם גרינוואלד זצ"ל מטשארנא.
היה תלמיד מובהק לאחיו הגה"ק בעל ערוגת הבושם, ואח"כ עבר ללמוד בישיבתו של הגאון בעל חתן סופר במאטערסדארף. מיום עמדו על דעתו הרביץ תורה לתלמידים ולא פסקה ישיבה מעל שלחנו. משנת תרנ"ה עמד לימין אחיו הערוגת הבושם בהנהגת הישיבה בחוסט. משנת תרס"ז היה אבדק"ק צעהלים. בשנת תרע"ב נתקבל להיות אבדק"ק אויבערווישעווא.
בשנת תרפ"א נתקבל להיות אבדק"ק סאטמאר שהיתה אחת מן הקהילות הנכבדות ביותר במדינה. העמיד תלמידים רבים ביניהם רבנים מובהקים וגדולי תורה. נתבקש לישיבה של מעלה ביום ר"ח סיון שנת תרפ"ח.
נדפס ממנו תשובות קרן לדוד על ד' חלקי שו"ע, וספר קרן לדוד עה"ת ומועדים.
חכם עדיף מנביא
כשנעשה רבינו ה'קרן לדוד' רב בעיר סאטמאר בדק את בדקי העיר לראות את הצריך תיקון בעניני חיזוק הדת. בין הדברים שמצא לנחוץ לשפר היה ענין העירוב. הרבה יגיעות יגע להעמיד את העירוב על צד היותר משובח, למען יהא כשר לכל הדעות והשיטות. ושמח מאוד כאשר זכה לברך על המוגמר.
מסופר, על אף שטרח רבינו לתקן את העירוב על צד היתר טוב, היו בעיר כאלו אשר באופן מופגן נמנעו מלטלטל בשבת קודש. ובכדי להפגין זאת, יצאו לחוצות העיר כאשר מטפחתם כרוכה סביב לצווארם, בכדי שיראו כולם כי אינם מטלטלים.
מקורבי רבינו שראו זאת כאי אימון בו, ניסו להביא זאת לידיעתו, למען ימחה על התנהגות זו. מחרחרי ריב עמדו בצד בהנאה לראות איך יפול דבר, והמתינו לאיזו מחלוקת'ל שתפרוץ בעיר. אבל רבינו ברוב חכמתו ידע להיזהר לבל יפול במכמרתם, והשיב בניחותא למקורביו: "וכי עשיתי עירוב בכדי שיהיו חייבים לטלטל, העירוב שתיקנתי הוא עבור מי שרוצה לטלטל. ואם יש כאלו שרוצים להחמיר על עצמם תבוא עליהם הברכה, ובזאת תמה הפרשה.
