הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל אבד"ק קרקא ובעל 'מכתב סופר' י"ז אדר ב' תרמ"ג
הגר"ש סופר היה בנו השני של מרנא החתם סופר זי"ע, אשר נולד לו בפרעשבורג ביום י"ג טבת שנת תקפ"א. הגר"ש נתחנך על ברכי אביו ולמד בישיבתו הרמה בפרעשבורג.
בשנת תר"ד נתקבל לאב"ד בק"ק מאטסערסדארף, וניהל שם ישיבה גדולה. בשנת תרכ"א עלה ונתעלה לכהן לאב"ד בעיר החשובה קראקא, בעצת כ"ק מרן הגה"ק מצאנז זי"ע.
בשנת תרל"ט יסד את החברה 'מחזיקי הדת' לחזק את היראים וחרדים לדבר ה' נגד המתחדשים.
הרבה חידו"ת ממנו הובא בתוך ספרי אביו. נדפס ממנו ע"י הג"ר יוסף נפתלי שטערן ספר מכתב סופר - דרושים ותשובות ופלפולים. נלב"ע ביום י"ז אדר בשנת תרמ"ג בעיר קראקא ושם מנו"כ.
הזהיר להתחבר רק עם חברים טובים
הגאון רבי שמעון סופר זצ"ל, בנו של מרן החתם סופר זיע"א ורבה של העיר קראקא, היה רגיל להוכיח את בני קהילתו שיראו להזהר ולהקפיד כי בניהם ילמדו רק יחד עם חברים ישרים ויראי ה'. אף היה מדגיש שאין די בכך שהמלמד הגון וטוב, אלא יש לבחון היטב את מהותם של שאר התלמידים, כיון שגדול כוחם של חברים רעים לקלקל את הבן הישר ולהדיחו לעזוב ארחות חיים.
כראיה לכך הביא רבי שמעון סופר את דברי הפסוק (בראשית כה כב): 'וַיִּתְרֹצֲצוּ הַבָּנִים בְּקִרְבָּהּ וַתֹּאמֶר אִם כֵּן לָמָּה זֶּה אָנֹכִי וַתֵּלֶךְ לִדְרֹשׁ אֶת ה'', ופירש רש"י: רבותינו דרשוהו לשון ריצה, כשהיתה עוברת על פתחי תורה של שם ועבר, יעקב רץ ומפרכס לצאת, עוברת על פתחי עבודה זרה עשו מפרכס לצאת.
ויש לתמוה: כי הנה מה שעשו היה מבקש ומפרכס לצאת כשעברו בפתחי עבודה זרה הרי זה מובן בהחלט, לפי שהיה משתוקק לרע ולטומאה, אבל לשם מה היה יעקב אבינו מבקש לצאת כשהי עובר בפתחי תורה של שם ועבר, והרי חז"ל מגלים לנו (נדה ל:) שקודם לידת האדם, בהיותו במעי אמו, נר דלוק לו על ראשו והוא צופה ומביט מסוף העולם ועד סופו ומלמדים אותו כל התורה כולה, עד שהפליגו שם ואמרו שאין לך ימים שאדם שרוי בטובה יותר מאותם הימים. אם כך, מה היה לו ליעקב אבינו לצאת החוצה בעוד שהוא כבר לומד תורה ממלאך ה' צבאות. אלא שיעקב אבינו ידע את כוחם הרע של חברים רעים, והיות ועשו הרשע היה אתו יחד, הוא העדיף לוותר על הכל ולצאת לבית מדרשו של שם ועבר, ובלבד שלא יהיה יחד עימו.
