הגאון רבי משה שטרן זצ"ל אבד"ק דעברצין מח"ס באר משה ב' אב תשנ"ז
הגאון רבי משה שטרן נולד בשנת תרע"ד לאביו רבי אברהם בסלובקיה למשפחת רבנים.
למד בישיבת פרשבורג, ובגיל צעיר מונה לדיין בעיר הגדולה דברצין שבהונגריה.
בשנת תש"י עבר לארגנטינה ושימש כרב בבואנוס איירס, ואחרי שלוש שנים מונה לרב קהילת 'חתם סופר' בניו יורק. נחשב לאחד מגדולי הפוסקים בארה"ב.
נסתלק לישיבה של מעלה בב' מנחם אב שנת תשנ"ז.
חיבר ספרים רבים, ונודע בעיקר על שם ספר השו"ת שלו 'באר משה' בן שבעת החלקים.
כיצד פסק בבחור שגידל זקנו
ולא הלך לו בשידוכים
לפני כמה שנים נתגלגל לפני שאלה כעין זו, בבחור שהי' זקנו מגודל, ובני משפחתו לא הי' מאלו הנוהגים בדרך החסידות וכמעט כל המשפחה מסביב היו מגולחי זקן, וממילא לרוב ורובא דרובא מהשדכנים הציעו לפני הבחור בנות משפחות הדומות למשפחה שלו, וכל הבנות מיאנו בהשידוך מפני שזקנו של הבחור מגודל, ובא אבי הבן לפני בקובלנה על בנו בזה.
והשבתי לו שאין בידי לצוות לבנו שיגלח זקנו ואדרבה בזה אין לו לבנו לשמוע לאביו, כי כבר ידועי' דברי תשו' הצמח צדק החדשות (יו"ד סי' צ"ג) הובא בדרכ"ת (יו"ד סי' קפ"ב אות א') ועוד האריכו בזה גדולי רבותינו שדבר זה ענין גדול מאוד ועי' בדרכ"ת (סי' קפ"א אות ב' י"ז י"ח וי"ט) באריכות, באופן שמקורו בתורה בש"ס ופוסקים.
וכמה שנים בכל פעם שפגשתי באבי אותו הבן הי' מביט בי בבושות וכמעט החזיר פניו ממני אמאי לא צויתי לבנו לעשות כמבוקשתו, ובפרט שכמה ראשי ישיבות החזיקו בידו, עד ששמעתי מרב מופלג אחד נ"י שבעיר ראדין מקום משכן הגאון צדיק הדור בעל החפץ חיים הי' מעשה כזה, שאחד מבחורי חמד, יצא מן הכלל כי שם לא הי' המנהג כן אצל הבחורים כידוע ומפורסם, הניח זקנו מגודל והי' ידוע ומפורסם לכל שעי"ז יש לו קשוים גדולים בענין שידוך, ובא אביו לפני החפץ חיים זצוק"ל בתור אב"ד ור"מ שיצוה לבנו להסיר זקנו כדי שיהי' בידו (היינו ביד אביו) להשיא אשה לבנו כאשר מצוה ע"ז, ועל גודל תמיהתו השיב לו החפץ חיים שבת ישראל הרוצה באותו בחור עצמו אם יגלח זקנו, ואותו בחור בעצמו איננה רוצה כשזקנו מגודל, אין בה סימן ברכה ואין לו להצטער במה שהיא אינה רוצה בו וה' יזמין לו זווג יותר טוב והגון.
וכשסיפרתי לו אלו הדברים יוצאים מפי הרב הגאון ציס"ע אין על העפר משלו הבעל ח"ח זכי"ע, אמר לי שאלף פעמים תודות חייב הוא לי רק בוש הי' לבוא אצלי כי בעזהי"ת גם בנו עשה שידוך הגון ויפה שאי אפשר היה לו לבקש טוב ממנה.
