הגאון רבי משה אריה פריינד זצ"ל גאב"ד ירושלים ובעל 'עטרת יהושע' כ' אלול תשנ"ו

רבנו נולד בשנת תרס"ד, לאביו הגה"צ ר' ישראל אב"ד ור"מ הוניאד שבהונגריה בן הגה"צ ר' אברהם יהושע אב"ד נאַסאָד. אביו וסבו היו מגדולי חסידי צאנז שינאווא וסיגעט.

רבנו גדל על ברכי סבו הגדול, ומילדותו בלט בהתמדתו בתורה וביראה. עוד בגיל 13 נבחן אצל סבו בעל פה שו"ע יורה-דעה עם ה"פרי מגדים", וחושן משפט עם "קצות החושן". כילד בן 8 נבחן בע"פ על הספר "קדושת יום טוב" [סיגעט] שהוא ספר מלא וגדוש בדרוש ובחסידות.

בבית אביו שהיה אב"ד הוניאד, למד רבנו את מלאכת ההוראה והדיינות, כשהוא יושב לצד אביו בדיני תורה, ובעודו בן 18 כבר צירפו סבו לדיני תורה שערך בעירו נאסאד.

בשנת תרצ"ג החל לכהן כראב"ד נאסאד, אח"כ כיהן כאב"ד וראש ישיבת ראָגנא, ומשם עבר לעיר סאטמאר, שם כיהן כדיין ופוסק וראש ישיבה לצעירים תחת רבנותו של הרה"ק רבי יואל מסאטמאר, בצל קדשו הסתופף עשרות בשנים. בתפקידו כדיין בלט בבקיאותו הרבה בראשונים ובאחרונים. במיוחד לאחר המלחמה בלט בכוחו בהתרת העגונות, מרחוק ומקרוב שמעו את שמו של רבנו ונהרו אליו לקבל היתר להינשא.

כשכבשו הרשעים ימ"ש את הונגריה, גורש רבנו לאושוויץ עם הרבנית ושמונת ילדיו, והם עלו על המוקד על קידוש השם. בנו הגדול של רבנו היה כבר בן 18 - בחור מופלג בתורה שניבאו לו גדולות.

שנים אחדות לאחר המלחמה עלה רבנו לארץ ישראל והתיישב בעיה"ק ירושלים, כאן התלכדו סביבו חסידי סאטמאר וקיבלוהו כראש החבורה. הרה"ק מסאטמאר מינה אותו כראש ישיבת סאטמאר, בראשה עמד כ-40 שנה והעמיד תלמידים הרבה. קשר מופלא שרר בין רבנו לתלמידיו, כאשר שימש לכל אחד כאב רחום וחנון.

בכוחות אדירים נשא רבנו כל ימיו את צערו בליבו, כי אף שנישא שוב לאחר המלחמה לא זכה לזרע של קיימא. יחד עם זאת שמח בכל ליבו בשמחות ידידיו, והראה אהבה וחיבה יתירה לילדי ישראל.

רבנו נתמנה תחילה כמו"ץ בבד"ץ של העדה החרדית, אח"כ נתמנה כחבר הבד"ץ, משנת תשל"ט כיהן כראב"ד, ומשנת תשמ"ט כיהן כגאב"ד העדה החרדית עד להסתלקותו ביום כ' אלול תשנ"ו.

סעודת מלוה מלכה - עדיף מאלף תעניות

דברים נפלאים שכתב הגה"צ רבי משה אריה פריינד ראב"ד ירושלים זצ"ל:

סעודתא דדוד מלכא משיחא במוצאי מנוחה שהוקדש לה סימן מיוחד בסעיף אחד בשו"ע או"ח [סי' ש], בודאי היא נכללת במה שאמרו ז"ל (תנחומא ג'): "כבוד שבת עדיף מאלף תעניות, וכבוד שבת דאורייתא" וכו'. כי כשם שאמרו (ב"ק לב, א) דאמר רבי חנינא בואו ונצא לקראת שבת מלכתא (פירש"י שם כאדם המקבל פני מלך) ואמרי לה לקראת שבת כלה מלכתא, רבי ינאי מתעטף וקאי ואמר בואי כלה. כן אמרו (שבת קיט, ב) ואמר ר' חנינא לעולם יסדר אדם שלחנו במוצ"ש אע"פ שאינו צריך אלא לכזית - פירש"י שם, במוצאי שבת נמי "כבוד שבת" ללוות ביציאתו דרך כבוד כאדם המלוה את המלך בצאתו מן העיר

(בהסכמתו לספר סדר מלוה מלכה - בשנת תשנ"ד)

'לזכות בכפרת עוונות בלי לטרוח לצאת מן הבית'

ניגש יהודי אל הגאון רבי משה אריה פריינד, ותיאר כיצד הוא טורח טורח ללכת דבר יום ביומו מברית מילה אחת לשנייה, והסיבה לכל הטרחה הרבתית שכן ידוע שהשתתפות בברית מילה מסוגלת לכפרת עוונות.

'יש לי עצה עבורך' - לחש לו רבי משה אריה – 'לזכות בכפרת עוונות בלי לטרוח לצאת מן הבית'.

- לעשות תשובה...