הגאון רבי יצחק זאב הלוי סולובייצ'יק זצ"ל

מרן הגרי"ז נולד ביום כ' תשרי שנת תרמ"ז בוולוז'ין לאביו מרן הגר"ח סולובייצ'יק (בעת היותו ראש ישיבת וולוז'ין). בצעירותו התפרסם כעילוי. בגיל 16 כבר ידע בעל-פה ש"ס עם רש"י. לאחר פטירת אביו (בשנת תרע"ח) מונה לרבה של בריסק. בשנת תש"א עלה לירושלים וייסד בה את ישיבת בריסק. אשתו ושלושה מילדיו נספו בשואה.

היה ידוע בגאונותו ושכלו החריף, כפי שידועים בני שיטת בריסק, עד שאביו אמר עליו פעם: "הלכה כמותו בכל מקום".

בשנותיו האחרונות סבל ממחלת ריאות קשה ושהה לשם כך פעמים רבות בשווייץ. בביקוריו בשווייץ היה לאורחו של הרב וולף רוזנגרטן, נדיב ידוע שתרם מהונו ליהודי ארץ ישראל. רבינו עלה בסערה השמימה בט' בתשרי תש"כ ונקבר בהר המנוחות בירושלים.


מה הטמינו בקופסת העץ

באחד מימי הפסח נכנס לביתו (של מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל) אדם שכשהבחין בפינת החדר קופסת עץ גדולה הסגורה תחת מנעול ובריח, גברה עליו סקרנותו, והוא ביקש לדעת מהו דבר הערך אותו מוצא הרב מבריסק לנכון לשמור בהישג ידו.

מה מונח בקופסה, שאל את אחד מבני הבית.

כשנענה כי בקופסה זו שומרים את המצות של הרב, הרים גבה בתמיהה ושאל בבדיחותא: וכי אין להם לגנבים מה לגנוב, רק את מצותיו של הרב.

השיב לו הבן: האבא אומר שמכיון שהתורה אומרת "ושמרתם את המצות", יש לשומרן בשמירה היותר מעולה בדיוק כפי שאילו היה ברשותנו סכום כסף גדול היינו שומרים אותו בשמירה מעולה בכספת נעולה היטב.

(הרב מבריסק, ח"ב עמ' 384)

אע"פ שיש אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט 

כאשר היה מרן הגרי"ז מבריסק זצ"ל אברך צעיר, היה גר תקופה בווארשא החסידית. פגע בו אחד מאנשי החסידים, ושאל אותו חסיד מהגרי"ז אם יוכל לתת לו אש להדליק את מקטרתו.

ענה לו הגרי"ז בבדיחותא: "וכי אתם החסידים אשר כולכם אש להבה לעבודתו ית' צריכים לבקש ממני אש"?

ענה לו אותו חסיד כנגדו: "אע"פ שיש אש מן השמים מצוה להביא מן ההדיוט"...

ונהנה הגרי"ז מחריפותו של אותו חסיד.

כאשר הגיע הביתה וסיפר לאביו מרן הגר"ח זצ"ל את תשובת החסיד החריף, אמר לו אביו הגר"ח: מיט א חסיד הייבט מען זיך נישט אן (עם חסידים לא מתחילים). דהנה יש לשאול, מדוע בברכת על הצדיקים ועל החסידים, שהולכים מן המעולה אל הפחות ממנו, מהצדיקים והחסידים ועד גירי הצדק, וא"כ הי' צריך לומר 'על החסידים ועל הצדיקים', כי הרי כידוע מעלת 'חסיד' גדולה על מעלת 'צדיק', אלא מכאן "שעם חסידים לא מתחילים..."

(לקט דברים של טעם ממכון 'כרמינו')