הגאון רבי יוסף שאול נאטנזאהן זצ"ל אבד"ק לעמבערג ב'שואל ומשיב' כ"ז אדר א'
נולד בברעזאן בשנת תקס"ח לאביו הגאון הגדול רבי אריה ליבוש זצ"ל ולאמו הרבנית מרת חנה ע"ה בת הגאון רבי דב בער הלפרין אב"ד ברעזאן. בצעירותו למד אצל אביו ונעשה כמעין המתגבר, ובגיל י"א-י"ב רשם כבר את חידושיו. יכולת החידוש וכח הזכרון היו אצלו להפליא.
בהגיע לפרק האיש מקדש נשא את הרבנית שרה אדיל בת דודו הגאון רבי יצחק אהרן איטינגא מלבוב זצ"ל, ולמד עם גיסו הגאון רבי מרדכי זאב איטינגא זצ"ל ביחד כט"ו שנה וחידושי שניהם נקראו "מפרשי הים".
בחודש שבט תרי"ז נבחר כאב"ד לבוב [עיין שו"ת שואל ומשיב ח"ב סימן פ"ד: "בשנת תרי"ז היה אצלי הרב מו"ה שמריה אבד"ק מאסט נ"י לברך אותי ברכת מז"ט שנתקבלתי ביום וא"ו העבר לאבד"ק לבוב"]. שכס הרבנות היה פנוי למן פטירת הגאון בעל "ישועות יעקב" זצ"ל, זו' הרבנית נפטרה ביום כ"ו סיון תרי"ז, ואח"כ נשא את הגבירה שפרה בונא ע"ה רבת פעלים לתורה וחסד.
העמיד תלמידים הרבה גאונים ידועים ומפורסמים, ואלפים שלחו אליו שאלותיהם להורות להם ומהם גדולים מפורסמים, כן נתפרסם ג"כ כ'שר המסכים' ורוב ספרים - ומהם עשרות ספרי חסידות - שנדפסו בזמנו נתעטרו בהסכמתו.
נלב"ע בן ס"ז שנה ביום כ"ז אדר א' תרל"ה וזוג' הרבנית נפטרה בשנת תרמ"ו. לא הניח אחריו זש"ק. נדפסו ממנו ספרים רבים והידוע ומפורסם מהם את שו"ת "שואל ומשיב" על ד' חלקי שו"ע וספריו "דברי שאול" כמה כרכים ועוד.
ראייתו הרחוקה של בעל ה'שואל ומשיב'
לא בקלות באה לו גדלותו המופלאה של הגאון המהרש"ם, עמל ויגיעה רבה השקיע בלא שיעור. למד, שינן וחזר בהתמדה רבה ובשקידה עצומה. וכך סיפר נכדו שנקרא על שמו - המגיד המפורסם הגאון רבי שלום מרדכי הכהן שבדרון זצ"ל:
נער בר מצווה היה המהרש"ם, ויחד עם חברו בן גילו יושב היה בבית המדרש העירוני והוגה בתורה בהתמדה. באחד הימים נפתחה דלת בית המדרש, ודמותו של הגאון המפורסם רבי יוסף שאול נתנזון זצוק"ל בעל השואל ומשיב, נראתה בעדה. נהנה השואל ומשיב מאוד לראות את שני המתמידים הצעירים, וכאשר התעניין בלימודם, הציג בפניהם קושיה חמורה בסוגיה בה עסקו, על מנת לחדד את מוחם.
"עיינו בקושיה במתינות, ובעוד מחצית השעה אשוב, ואשמע האם הצלחתם לתרצה" אמר הגאון ועזב את בית המדרש.
ישבו שני הנערים והוגיעו את מוחם בניסיון ליישוב הקושיה, אך התרוץ לא נמצא. קושיה חמורה הייתה זו, מפי בעל השואל ומשיב בכבודו ובעצמו, ולא ניתן היה לפתרה.
לאחר כמה דקות ראה המהרש"ם שהתשובה רחוקה ממנו, ושב לתלמודו. חבל היה לו על הזמן הרב שעליו להשקיע בניסיון למצוא את התשובה, והוא המשיך בהתמדתו. החבר, לעומתו, לא ויתר, והמשיך לשבת על המדוכה.
חלפה מחצית השעה, והגאון בעל השואל ומשיב שב לבית המדרש ושאל את הצורבים מה העלו בחכתם. ניסה שותפו של המהרש"ם לתרץ את השאלה בכמה פנים, אך לא עלה בידו. ואילו המהרש"ם ענה בפשטות: "חשבתי על השאלה כמה דקות, אך לאחר שלא הצלחתי למצוא את היישוב, חשבתי שעדיף שאלמד בזמן זה כמה דפי גמרא נוספים..."
כשמוע הגאון רבי יוסף שאול את תשובתו, ניגש לאביו רבי משה ואמר לו: "מובטחני שבנך יגדל לאחד מפסקי הדור בישראל!". כך גדל הגאון האדיר, פוסק הדור, שמהעולם כולו שיחרו לפתחו עם ספקותיהם. זו דרכה של תורה, ללמוד ולהתמיד ללא הפסקה.
רמז לכך נוכל למצוא בדברי בעל ההגדה שסידר: 'ואפילו כולנו חכמים כולנו יודעים את התורה מצווה עלינו לספר ביציאת מצרים'. לומר לנו: ידיעת התורה ניתנת להשגה רק באמצעות הלימוד בשקידה וללא הפסקה, על ידי הסיפור הבלתי פוסק ביציאת מצרים - תורת ה', אפשר להגיע לבחינת 'יודעים את התורה'.
