הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל ב' אתון דאורייתא ועוד א' חשוון תר"פ
רבי יוסף ענגיל נולד בשנת תרי"ט, גדל לאב שהיה סוחר ות"ח, בתחילה למד עם מלמד אך עד מהרה התחיל ללמוד לבדו ורכש בקיאות רבה. לאחר שהתחתן, הלך להתגורר בעקבות אשתו בעיר בנדין אע"פ שהייתה בשטח רוסיה, ועל אף שלא הייתה לו אזרחות רוסית, דבר שחשף אותו להלשנות לא פעם ולא פעמים. במהלך מלחמת רוסיה-יפן בשנת ה'תרס"ו החליטו הרוסים 'להלאים' את הבניין בו השקיעה אשתו של הר"י ענגיל את רוב כספם, והם נאלצו לעקור לקרקא, שם קיבל הר"י ענגיל משרה, תחילה כדיין אך מהרה התמנה לאב"ד. עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעקור בשנת תרע"ד לוינה האוסטרית, שם שהה עד לפטירתו.
מגיל צעיר התייחד הר"י ענגיל בבקיאות שכמותה מצאנו רק אצל הרוגוצ'ובר. שכן ישנם שני סוגי בקיאים: בקיא היודע היכן עניין זה וזה כתוב, ובקיא המסוגל לזהות עניין הנראה ממבט ראשון בלא קשר רב לעניין, ורק לאחר התבוננות ועיון מתברר הקשר (המרגניתא שמתחת לחספא) – וזוהי בקיאותו של הר"י ענגיל. כמאה כתבים יצאו תחת ידו בכל חדרי התורה – תוצר של כתיבה בלתי פוסקת במשך כל היום, למשך רוב ימיו. יש המספרים כי אף בשבתות וימים טובים, ואפילו מתוך שינה היה מזיז את ידיו דרך כתיבה, מרוב הרגלו.
הרבנית בחג הפסח...
הגאון רבי מאיר שפירא זצ"ל, הרב מלובלין וראש ישיבת חכמי לובלין, רגיל היה לספר מה שבדידיה הוה עובדא. פעם ביקר אצל רבינו ונסבה שיחתם אודות גאון מפורסם בדורם, שאמרו עליו לשונות של גוזמא, כי בקיאותו חידוש פלא, אחת לאלף שנה. שאל רבי מאיר שפירא לרבינו: מה בין בקיאותו דמר לבקיאותו של גאון פלוני? – התדעו מה בין רבנית בערב פסח, לרבנית בחג עצמו? זהו בדיוק ההבדל בינינו! סתם רבינו ואחר כך פירש: בערב פסח, כאשר כל כלי הבית מונחים שלא במקומם, נראה הדבר כאילו ישנם המון חפצים. לא כן בהתקדש חג, ישנו רושם כאילו הכלים מעטים הם, כי הכל מסודר על מקומו. הגאון ההוא בבחינת 'רעביצין קודם פסח', ואני 'רעביצין בפסח'... כלומר: בקיאות מסודרת!".
