הגאון רבי יוסף ענגיל זצ"ל ב' אתון דאורייתא ועוד א' חשוון תר"פ
רבי יוסף ענגיל נולד בשנת תרי"ט, גדל לאב שהיה סוחר ות"ח, בתחילה למד עם מלמד אך עד מהרה התחיל ללמוד לבדו ורכש בקיאות רבה. לאחר שהתחתן, הלך להתגורר בעקבות אשתו בעיר בנדין אע"פ שהייתה בשטח רוסיה, ועל אף שלא הייתה לו אזרחות רוסית, דבר שחשף אותו להלשנות לא פעם ולא פעמים. במהלך מלחמת רוסיה-יפן בשנת ה'תרס"ו החליטו הרוסים 'להלאים' את הבניין בו השקיעה אשתו של הר"י ענגיל את רוב כספם, והם נאלצו לעקור לקרקא, שם קיבל הר"י ענגיל משרה, תחילה כדיין אך מהרה התמנה לאב"ד. עקב מלחמת העולם הראשונה נאלץ לעקור בשנת תרע"ד לוינה האוסטרית, שם שהה עד לפטירתו.
מגיל צעיר התייחד הר"י ענגיל בבקיאות שכמותה מצאנו רק אצל הרוגוצ'ובר. שכן ישנם שני סוגי בקיאים: בקיא היודע היכן עניין זה וזה כתוב, ובקיא המסוגל לזהות עניין הנראה ממבט ראשון בלא קשר רב לעניין, ורק לאחר התבוננות ועיון מתברר הקשר (המרגניתא שמתחת לחספא) – וזוהי בקיאותו של הר"י ענגיל. כמאה כתבים יצאו תחת ידו בכל חדרי התורה – תוצר של כתיבה בלתי פוסקת במשך כל היום, למשך רוב ימיו. יש המספרים כי אף בשבתות וימים טובים, ואפילו מתוך שינה היה מזיז את ידיו דרך כתיבה, מרוב הרגלו.
חכמת הגר"י ענגיל
סיפור נאה מסופר שכובסת אחת נפטרה והיורשים לא ידעו למי מיועדת הכביסה שהשאירה. שתי נשים התווכחו על ערימת כבסים זו: אחת טענה ש"כולה שלי", ואילו חברתה טענה ש"חציה שלי". ביקש הר"י ענגיל יום כדי לעיין בדבר, ובינתיים הורה לבני ביתו להוסיף בגדים לערימה. למחרת, פנה אל האשה שאמרה ש"כולה שלי", וענתה בחיוב. ואולם, כאשר שאל את האישה שאמרה "חציה שלי", ביררה זו את הבגדים שסברה ששייכים לה וכך יצא משפט צדק.
גודל זכרונו והתמדתו בתורה
בספר 'גשמי ברכה' מביא מה ששמע מרבי משה ברייער ז"ל ששמע מהגה"צ רבי הערשיל שמרלר זצ"ל ר"י חיי עולם שמלפנים גר בווינה, שפעם התבטא אליו הגה"ק רבי יוסף ענגיל
זצ"ל שבסוף ימיו גר בווינה שאפילו יאבדו כל השסי"ם בעולם - - ח"ו, מסוגל מזכרונו להחזיר את כל הש"ס עם פירוש רש"י וחילופי הגרסאות.
ובענין גודל זכרונו אמר רבי יוסף ענגיל עוד לרבי הערשיל הנ"ל, דררכו היה לחזור על כל הש"ס כל שלשה חדשים, ופעם פקד הרופא על הגר"י שאסור לו ללמוד מבפנים, ואמר לו בדרך צחות, שרק אז נודע לו שיש לו כח זכרון, כי כל ימיו למד ולמד וחזר תמיד על כולא תלמודא ולא ידע כלל שיש לו זכרון ורק כעת נודע לו שיש לו זכרון...
שמעתי מהרה"ח ר' יואל רייצער שליט"א ששמע מהגאון מטשעבין זצ"ל ששמע מרבי יוסף ענגיל זצ"ל, שמדי יום היה לו סדר בקיאות של לימוד כמות גדולה של דפי גמרא (אע"פ שהיה עמקן עצום בתורה כמו שנראה מספריו), ואמר פעם שבסדר זה אפילו אם מתייצב 'קלאץ' בדרכו (היינו שמתקשה בקושיא - עצומה) ג"כ אינו מפסיק לעיין, כי סדר זה מיועד ללימוד בקיאות, ואין להפסיק בו מחמת קושיות.
