הגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל אב"ד לודז' י"ד אייר תרע"ב
הגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל נולד ביום ט' סיוון שנת תקפ"א, בעיר הורדוק גליל וולוז'ין (פלך וילנה) למשפחה מיוחסת ועשירה מאוד.
מצד אביו, רבי משה, היה נין הגאון רבי אהרן שמואל קיידנובר, מחבר הספר "תפארת שמואל" על הרא"ש. אמו היתה בתו של ר' אליעזר גרייבר מחבר "משנת ר' אליעזר', דור תשיעי לר' משה איסרליש (כידוע היה הרמ"א הדור השלושה עשר לרש"י). חותנו של ר' אליעזר היה נכדו של מרן רבינו הגה"ק בעל ה"תוספות יום טוב".
רבי אליהו חיים נקרא על שמם של הגאון מווילנא (הגאון ר' אליהו) ותלמידו הגאון רבי חיים מוולוז'ין. כשהיה כבן תשע כבר החל ללמוד בישיבת וולוז'ין. בגיל י"ג שנה כבר הוסמך לרבנות. ובגיל צעיר החל לכהן כרב בהורודוק.
רבינו התפרסם ברחמנותו ובטוב לבו. דמותו הפכה לאישיות נערצת בקרב המוני העם.את כל משכורתו חילק לצדקה ואף לווה כספים על מנת לסייע לנזקקים! לאחר שחובותיו גדלו נאלץ לכהן כרב בקהילה גדולה יותר שתסכים לשלם את חובותיו והחל לכהן כאב"ד בלומז'ה.
בשנת תרל"ד נבחר לרב העיר לודז', תפקיד אותו שימש במשך ארבעים שנה עד לפטירתו.
הגרא"ח לחם בתקיפות נגד המשכילים. השתדל להקל לעניים בשאלות הלכתיות וטרח רבות על מנת למצוא היתרים הלכתיים אולם לעיתים העניק לעניים מכספו היות ונאלץ להטריף עוף או כלי. בכדי שלא להשתתף בקבלת הפנים המפוארת שהכינו לכבודו הודיע לראשי הקהל על בואו לאחר שהגיע לעיר. ייסד בתי יתומים ותלמודי תורה, פעל לרווחת ילדי עניים ובתקופת המשבר הכלכלי בלודז' גזר על עשירי העיר להאכיל את ילדי העניים מאכלי בשר בתשעת הימים של חודש אב.
נודע באהבתו לכל יהודי, בחכמתו, בפקחותו ובמידותיו הנעלות, הכניס אורחים ובאופן אישי הציע להם מיטה והכין עבורם ארוחת ערב. בשבתות ובחגים נשאר בבית הכנסת עד שלכל העניים סודר מקום לסעודה.
נתבקש לישיבה של מעלה ביום י"ד באייר שנת תרע"ב. כשהוא בן צ"א שנה. מנוחתו כבוד בבית העלמין בלודז' שבפולין.
בביקור אצל מרן ה'שפת אמת'
מסופר על הגאון רבי אליהו חיים מייזל זצ"ל אב"ד לודז' שהגיע לביקור אצל השפת אמת. וכשיצא היו פניו נפולות.
היה שם חסיד גור, שגם הוא היה מלודז', וחזר עם הרב ר' אליהו חיים מיזל יחד ללודז'. בדרך שוחחו יחד רבות ואז העיז לשאלו למה בא לגור ומדוע היו פניו נפולות. השיב ר' אלי' חיים: באה לפני מצות פדיון שבויים ולא היה בידי משלי כלום, אי לכך נטלתי שלושים אלף רובל מכספי הפקדונות שהיו בידי ולויתי אותם לצורך הפדיון שבויים.
כעת לאחר שקיימתי את המצוה מחפש אני מקורות להשיב את ההלואה ואין לי, על כן באתי לבקש מהשפת אמת שיבקש מכמה מחסידיו הנמנים על עדת עשירי לודז' שירימו מתנת ה' לפרוע חובותי.
והנה נדהמתי לשמוע מהרבי שאמר לי שלא כדין עשיתי בזה שלויתי, בשעה שאין בידי לפרוע, והבטחון על השי"ת לא מתיר נטילת הלואה מהזולת. ולכן פני נפולות, כי ריקם באתי וריקם אני חוזר.
כשהגיעו ללודז' ראה הרב זצ"ל שלושה עשירי לודז' הממתינים לו בתחנת הרכבת, וכל אחד מחזיק בידו עשרת אלפים רובל. העשירים אמרו לו שקבלו טלגרמה מגור מהשפת אמת שכל אחד יתן עשרת אלפים רובל לאב"ד לודז' המגיע עתה ברכבת.
ור' אלי' חיים אמר כעת אני מבין כיצד מקיים ה'שפת אמת' אמור מעט ועשה הרבה.
