הגאון רבי אברהם חיים נאה זצ"ל בעל ה'קצות השולחן' כ' תמוז תשי"ד

הגאון רבי אברהם חיים נאה נולד לאביו הרב מנחם מנדל בשנת תר"ן בחברון.

תורתו למד מפי אביו, שהיה מראשי חסידות חב"ד בארץ, ועמד בראש ישיבת 'מגן אבות' בחברון, אותה הקים, רבה של חברון, ה'שדה חמד', חכם חזקיהו מדיני. בשנת תרס"א נכנס ללמוד בישיבת 'מגן אבות', ובשנת תרס"ה עברה משפחתו לירושלים, בה למד ישיבת 'אוהל משה' ובישיבת 'תורת חיים', ונסמך לרבנות ע"י הרב יצחק ירוחם דיסקין. באותה עת נשא לאישה את נוות ביתו למשפחת פניגנשטיין, ונולדו להם תשעה בנים ובנות.

בשנת תר"ע נסע לעיר לובביץ ונפגש עם אדמו"ר חב"ד החמישי, רבי שלום דובער שניאורסון. בשנת תרע"א הגיע בשליחות לבוכרה, ושם מושבו בעיר סמרקנד. באותה עת חיבר בשפה הבוכרית את חיבורו 'חנוך לנער' - הלכות תפילין עבור נערי בר המצווה.

בשנת תרע"ד שב לארץ ישראל, אך בשנת תרע"ה לאחר פרוץ מלחמת העולם הראשונה, בשל נתינותו הזרה, גורש עם יהודים רבים למצריים, שם יחד עם חכם ניסים נחום הקים ישיבה לגולים בשם 'ישיבת ארץ ישראל' ועמד בראשה יחד עם חכמי אלכסנדריה - חכם רפאל מפרגולא, רבה של העיר וחכם אברהם אביכזיר אב בית הדין. באותה עת כתב את חיבורו 'שנות חיים' - הלכות שימושיות, שתורגם לערבית. עם תום המלחמה חזר לירושלים. הוא שימש סופר בית הדין של העדה החרדית, והיה רבה של שכונת הבוכרים.

חכם אברהם חיים נאה היה מראשי כולל חב"ד בישראל. בשנת תרפ"א הקים מחדש את ישיבת 'תורת אמת' ברחוב מאה שערים. בשנת תרפ"ד ליווה את הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד, גאב"ד העדה החרדית, בפגישתו עם מלך ירדן האמיר עבדאללה.

במאורעות תרצ"ו, נרצח בנו ונפצעו שתי בנותיו בהתקפה רצחנית על משפחתו בשער הגיא, עת חזרו מחתונת אחיהם בטבריה. בשנת תרצ"ח נפטרה אשתו.

שיטתו המצמצמת בעניין מידות ושיעורי תורה התפשטה בקרב הציבור. אף שעמד במחלוקת בעניין עם מרן ה'חזון איש', הסכימו רבים לדבריו ובהם גדולי דורו והדורות שאחריו. את שיטתו פרסם בספרים 'שיעורי תורה', 'שיעור מקווה', 'שיעורי ציון', וב'קונטרס השיעורים'.

רבינו נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ' בתמוז בשנת תשי"ד ונטמן בהר המנוחות בירושלים.

בין חיבוריו הנוספים: 'ספר קונטרס החליבה' - אודות חליבת פרות בשבת. 'דברי צדק' - על סיפור המחלוקת אודות ספרו של רבי יעקב יוסף מפולנאה, ובסופו ביאור על מדרש רבה קהלת. ועוד כתבים רבים שעדיין בכתב יד.

***

תורה מתוך הדחק

שח נכדו הגר"י נאה שליט"א: אני יכול לספר רבות על התמדתו וגדלותו בכל חלקי התורה, אך יכלה הזמן והם לא יכלו, אני רק אספר לך מספר אפיזודות השמורות עמי משנות ילדותי במחיצת סבי זצ"ל. זקני היה עמל בתורה מתוך הדוחק ממש, כשפרנסתו לא הייתה מצויה בידו. הוא היה מרוויח קצת ממכירת הספרים שחיבר אשר בקושי סיפק את צרכיו. היו תקופות שהעוני היה מנת חלקו, וממש לא היה לו בביתו לחם לאכול ממש, הדוחק היה נורא, והיה הולך לישון מתוך חרפת רעב ללא גוזמא. לא אחת היה קורה שהיה מתעורר משינתו בלילה מחמת הרעב שהציק לו, אך זקני לא היה נשבר והיה אומר, שאם מתעוררים כשמציק הרעב הרי שמיד לומדים דף גמ' המחיה את נפש האדם עד שמתעייפים ושוב נרדמים, וכשמתעוררים בשנית מחמת הרעב לומדים שוב דף גמ' עד שמרוב עייפות שוב נרדמים, וכמו תינוק המתעורר ואין לו מה לאכול אז הוא בוכה עד שמתעייף ואז הוא נרדם שוב, וכך מתעורר שוב ולאחר זמן נרדם בשנית, וכך עד אור הבוקר נמשכת המלחמה, ואז שותים כוס קפה המרגיע במקצת את הגוף, וכך ב"ה עבר הלילה במהירות ומתחילים שוב יום חדש ורענן לתורה ועבודה, ולמה לנו לדאוג ליום החדש אשר ודאי ה' יעזור בו לטובה. כך ממש היה נלחם זקני עם הרעב שפקדה אותו כשהוא היה מתגבר ועמל בתורה גם במצבים נוראים אלו.

גם במלחמת השחרור בשנת תש"ח כשהמצב היה קשה והפגזים עפו מכל עבר, לא נרתע זקני והיה ממשיך לכתוב בחדרו את ספרו "שיעורי תורה" בעמל התורה כאילו לא מתרחש כלום. אבי זעק אז לעבר זקני: "אבא, איך אתה נשאר בבית ואינך יורד למקלט, בא ותרד למטה, וכך תינצל", זקני ענה לו: "דע לך כי לכל כדור יש כתובת", וכך המשיך לכתוב את חיבורו בבית למעלה, לפתע שמעו קול רעם של פגז הנוחת בבנין בקומה העליונה, מיד עלו בני הבית לראות האם קרה משהו לזקני, אך להפתעתם הם לא מצאו אותו בחדרו, ורק אחרי זמן ראו אותו יוצא מבית הכסא כשהוא מברך "אשר יצר" מילה במילה בכוונה כאילו לא קרה כלום, וכשגמר הפטיר בחיוך לבני הבית: "אמרתי לכם שלכל כדור יש כתובת", וכך המשיך להתעמק בכתיבת חידושיו כדרכו עד לפנות בוקר כאילו לא קרה כלום.

מתוך ראיון למוסף התורני של 'המבשר'

בעל השיעורים

"מספר שנים עברו מנישואי הגאון החסיד הרב מנחם מענדל והרבנית מוסיא נאה ועדיין לא זכו להיפקד. בצר לה נסעה הרבנית מוסיא מעיר מגוריה חברון לירושלים. שם בשיפולי הר הזיתים השתטחה על קברו של המקובל האלוקי בעל אור החיים הקדוש והתחננה על נפשה שתזכה לזרעא חייא וקיימא. עבר זמן קצר והיא הודיעה לבעלה כי התפילה נענתה והיא נפקדה. 

בשבת קודש פרשת אמור י"ג אייר תר"נ כחמש שנים לאחר נישואיהם נולד להם בן ובברית שהתקיימה בשבת פרשת בהר כ' באייר נקרא שמו בישראל אברהם חיים. שמו הראשון ניתן לו על שם זקנו הגדול הרב אברהם ע"ה סב אמו ושמו השני על שם רבינו חיים בן עטר אור החיים הקדוש שבזכותו נפקדה".

(ספיר ויהלום - להגה"ח ר' מנחם מנדל פומרנץ שליט"א)