הגאון חכם רבי יהודה צדקה זצ"ל ראש ישיבת פורת יוסף ובעל 'קול יהודה' י"ב מרחשון תשנ"ב

חכם יהודה צדקה נולד לאמו שמחה ולאביו חכם שאול בעיר ירושלים בשנת תר"ע. בילדותו התחנך בתלמוד תורה בני ציון ולאחר מכן המשיך בישיבת פורת יוסף. בשנת תרצ"ד נישא לפהימה בטאט והתגורר בשכונת "גאולה". בשנותיו האחרונות עבר לגור בשכונת "בית ישראל".

בשנת תרצ"ז מונה על ידי חכם עזרא עטיה, שהיה רבו המובהק, למסור שיעורים בישיבת פורת יוסף, ובשנת תש"ל נתמנה חכם יהודה צדקה לראש ישיבת פורת יוסף.

חכם יהודה צדקה פעל להחזיר עטרה ליושנה, וידיו רב לו כאחד החלוצים ביסוד רשת החינוך 'מעיין החינוך התורני'. חכם יהודה צדקה העמיד אלפי תלמידים.

בשנת תשל"ט נפטרה אשתו ונשא לאישה את בתו של מימון סודרי שהיה השמש בישיבת פורת יוסף בעיר העתיקה.

חכם יהודה צדקה נתבקש לישיבה של מעלה בי"ב בחשוון תשנ"ב ומנוחת כבודו בבית העלמין סנהדריה בירושלים.

חכם יהודה צדקה חיבר את ספר 'קול יהודה' - דרושים על פרשיות השבוע, חידושים על הש"ס ומאמרים.

איזה מילים מחק הרב מהמודעה ומדוע?!

מסופר על חכם ר' יהודה צדקה זצ"ל שנכנס לבית מדרש בירושלים להתפלל ערבית. כאשר הגיע אל לוח המודעות הניצב בכניסה, הוציא עט מכיסו ומחק כמה מילים מאחת המודעות.

ראו כך התלמידים ובדקו מה הרב מחק, והנה הם רואים שהרב קרא מודעה שבה היה כתוב "מבקשים שלא לדבר בעת התפילה ובקריאת התורה" והוא מחק את המילים "בעת התפילה ובקריאת התורה".

ניגשו התלמידים מיד אל הרב ושאלו מה ראה פסול בנוסח שנמצא בכל בתי הכנסת?

השיב להם הרב "ממודעה זו אפשר להבין שכל מה שמבקשים זה לא לדבר רק בקריאת התורה ובשעת התפילה, כאילו שבשאר הזמנים כן מותר לדבר. מי לקח את ההיתר הזה לדבר דברים בטלים שלא בזמן קריאת התורה והתפילה? אם יש צורך לדבר שיחת חולין, יעשה זאת מחוץ לבית הכנסת...!"

גל' מתיקות וערבות התורה

מזונותיו קצובים מר"ה ולא כספו או ממונו

קיצוצים בתקציב הממשלתי התנהלו באותם ימים ומחירי השווקים עלו.

הגאון רבי יהודה צדקה זצ"ל הלך בפרוזדור הישיבה פורת יוסף, ושמע שני אברכים צעירים המשוחחים על הקושי שעתיד לבוא עליהם מחמת עליית מחירי העגבניות הלחם והבשר, קושי של חיים.

פנה אליהם הגאאון זצוק"ל, ואמר הגמרא אומרת במסכת ביצה כל מזונותיו של אדם קצובין לו מראש השנה ועד ראש השנה, לא נאמר 'כל כספיו - כל ממונו' אלא מזונותיו, הקצבה מהשמים היא על אוכל, לא על סכום כסף, אם המחירים ירדו מה יקרה, יהיה לכם פחות כסף, כי הגזירה היא על הלחם ולא על הכסף, ועתה שהמחירים עלו הכסף יתרבה, והלחם ישאר בכמות שנגזרה בראש השנה כאשר המחירים והקיצוצים לא מעלים ולא מורידים, עכ"ד.