הגאון הרבי רבי יהונתן אייבשיץ זיע"א
נולד בשנת תנ"ד בעיר פינטשוב לאביו הגאון רבי נתן נטע.
למד בישיבת הגאון רבי מאיר אייזנשטאט בעל "פנים מאירות" בעת שהיה אב"ד בקהילת פרוסטיץ (הסמוכה לאייבשיץ).
בשנת תס"ט כשעזב רבו ה"פנים מאירות" את פרוסטיץ וחזר לארץ מולדתו פולין לק"ק שידלאווצי, עזב הוא אל דודו הגאון רבי אליעזר הלוי איטינגא אב"ד הלישוי ונתגדל אצלו בשנת ת"ע נלקח לחתן אצל הגאון רבי משה יצחק שפירא אב"ד בומסלא במדינת בוהמיה.
אחר נישואיו היה סמוך על שולחן חותנו וסייע לו בהוראת איסור והיתר. (ביערות דבש ח"א דרוש ט"ז כותב על חותנו: "הוא אשר לקחני מבית אבי באשר אב י ואמי עזבוני בילדותי והוא נתן לי את בתו לאשה וגדלני והלבשני לא חסר לנפשי מאומה"). זמן קצר אח"כ עבר לפראג לבית חותנו זקינו הגאון רבי אהרן יחיאל מיכל שפירא, בפראג קיבל תורה מתלמידי הגאון רבי אברהם ברוידא זצ"ל (ביניהם הגאון רבי יונה לנדסופר בעל שו"ת מעיל צדקה והגאון רבי נתנאל וייל בעל "קרבן נתנאל") כשנתיים ישב בפראג, ובשנת תע"ג נסע להמבורג לבית אבי חמותו רבי מרדכי כהן.
בשנת תע"ד חזר לפראג ונבחר לדרן הקהילה ונתמנה לריש מתיבתא דמתא, ומשנת דע"ת לא פסקה ממנו ישיבה ולא חדל להרביץ תורה עד סוף ימיו.
אחר הסתלקות הגאון רבי דוד אופנהיים אב"ד פראג (ז' תשרי תצ"ז) נתמנה למלאות מקומו כאב"ד פראג, בשנת תק"א נקרא לשמש כאב"ד בקהילת מיץ שבצרפת במקומו של ה"פני יהוש ע" שעבר לפרנקפורט דמיין. גם במיץ החזיק ישיבה גדולה.
בשנת תק"י הוזמן לשבת על כסא רבנות אה"ו (אלטונא, המבורג, וונדסבק) במקומו של הגאון רבי יחזקאל קצנלבויגן בעל שו"ת "כנסת יחזקאל" ובסוף שנת תק"י עבר ממי לאה"ו שם המשיך לתפוס ישיבה.
סמוך לפטירתו בשנת תקכ"ב הדפיס את ספרו "כרתי ופלתי" על יו"ד ח"א (פרט לספר זה נדפסו כל חידושיו לאחר הסתלקותו).
נסתלק ביום ג' כ"א אלול תקכ"ד ומנו"כ בבית החיים באלטונא. מאז הסתלקותו נדפסו יותר מעשרים וחמשה מחיבוריו, ועדיין נותרו מחידושיו שלא הובאו לדפוס.
ראיית דברי ה'תומים' מסוגלת לטהרת המחשבה
כשעסק הרה"ק רבי שרגא פייבל מגריצא זי"ע (אבי שושלת בית אלכסנדר) בכתיבת ספר תורה לעצמו בקדושה ובטהרה, החזיק לפניו ספר ה'תומים' (להרבי ר' יהונתן אייבשיץ זי"ע) פתוח והביט בו בתדירות מפעם לפעם, ואמר שראיית דברי ה'תומים' מסוגלת לטהרת המחשבה.
המליצה של מ"י ומ"י
איש אחד מאלטונא ביקש מאת רבינו שיתן לו מכתב מליצה אל הגר"א מווילנא, כי רוצה הוא לנסוע למדינת רוסיא ולכן יתן לו מכתב להגר"א שיקרבהו בכל מיני התקרבות.
לקח רבינו נייר חלק וכתב עליו מלה אחת "מי" ועל עבר השני כתב ג"כ "מי" ויותר לא כתב על הנייר הלז וימסור את הנייר להאיש ההוא, והוא נסע לווילנא וימסור את הנייר ליד הגר"א ואמר שהוא לא ידע הפירוש של התיבות הללו, ויען לו הגר"א ולמה לא תדע, הלא משנה מפורשת היא "מעשיך יקרבוך מעשיך ירחקוך" וכוונת הר"ר יהונתן היתה כי אינך צריך למליצה כלל כי אם תלך בדרך טובים אזי מעשיך יקרבוך ואם לאו אזי מעשיך ירחקוך ולא תועיל לך מליצתו
