הגאון הצדיק רבי ישראל מאיר הכהן מראדין זי"ע בעל ה'חפץ חיים' ו'משנה ברורה' כ"ד אלול תרצ"ג
הגה"צ ר' ישראל מאיר הכהן נולד בשנת תקצ"ט.
בצעירותו למד בישיבה בווילנא, והתפרסם כעילוי וצדיק.
רוב ימיו ישב בעירו ראדין, והתפרנס מחנות שהחזיקה אשתו. מעולם לא נשא שום מישרה רבנית; הקים ישיבה קטנה בראדין, שנהייתה במשך השנים אחת החשובות בליטא.
כתב חיבורים רבים בהלכה ומוסר, שפירסמו אותו מאוד, והשפעתם גדולה עד היום. חיבורו ההלכתי הראשון היה ספר 'חפץ חיים' על הלכות לשון הרע, ועל שמו כונה ר' ישראל מאיר כבר בחייו, וכך הוא מכונה עד היום, 'החפץ חיים'.
הוא כתב ספרי הלכה שימושיים שהזמן גרמן, כמו ספר 'מחנה ישראל' לחיילים בצבא הצאר; כמו - כן חיבר ספרים בהלכות קודשים ומקדש, ואף פתח 'כולל' ללימוד קודשים. חיבורו הגדול הוא ספר 'משנה ברורה' על שו"ע או"ח בשישה כרכים, שבהכנתו עסק במשך כ"ח שנים, וכל כרך נדפס מייד בסיום הכנתו.
ספר 'משנה ברורה' התפשט במהירות עצומה בעם ישראל, ומהווה עד היום את ספר הפסיקה העיקרי בחלק או"ח בציבור האשכנזי, וספר הלכה חשוב ביותר לכל עם ישראל. ספר 'משנה ברורה' כולל ביאור בעל שלושה חלקים שכתב החפץ - חיים: 'משנה ברורה' עצמו, שהוא ביאור פסקי השו"ע, הוספת פרטים הלכתיים, והכרעת ההלכה במקום מחלוקת הפוסקים; 'ביאור הלכה', הכולל דיונים הלכתיים ארוכים יותר; ו'שער הציון', בו נמצאים מקורות ההלכה בפוסקים להלכות המובאות במשנה - ברורה ועוד הערות קצרות.
החפץ חיים חיבר עשרות ספרים קטנים וקונטרסים בענייני הלכה והנהגה שונים, שקובצו בכמה כרכים תחת הכותרת 'כל כתבי החפץ חיים'.
רבינו נתבקש לישיבה של מעלה ביום כ"ד אלול שנת תרצ"ג, זי"ע.
הרב המחבר יפה דורש ונאה מקיים
כאשר סיים מרן ה"חפץ חיים" את חיבורו הנודע על הלכות לשון, נכנס לבית הגאון רבי מרדכי קלאצקי - הרב דלידא כדי לקבל הסכמתו לספר. גער בו הרב: "אברך צעיר שכמוך רוצה לחבר ספר על ההלכות החמורות של איסור לשון הרע, הרי זה מגוחך" וסירב לתת את הסכמתו.
כשיצא החפץ חיים מבית הרב לידא, פגש באחיו של הרב, שהיה דיין דמתא. אמר לו הדיין: אל תתעצב, כי כך היא דרכו של אחי הרב לגעור ולנזוף"...
מיד נענה הפץ חיים ואמר: "חס וחלילה, אין זה נכון, הרב לא גער בי, ואדרבה, הרב צדק בדבריו. אכן אין זה ראוי לאברך צעיר לחבר ספר כזה".
חזר הדיין ונכנס לבית אחיו הרב וסיפר לו אודות צדקותו של החפץ חיים וגודל זהירותו מלקבל לשון הרע על הרב. מיד קרא הרב את החפץ חיים אל חדרו ונתן לו בשמחה את הסכמתו לספר.
[ויש לציין שבהסכמת הרב [הנ"ל] מלידא לספר "חפץ חיים" מרמז זאת בדבריו, וז"ל: "והרב המחבר יפה דורש ונאה מקיים"].
מדוע לא מחפשים היתר מאה רבנים לפני דיבור של לשון הרע
מרנא ה'חפץ חיים' זיע"א היה אומר: אנשים מחפשים היתר מאה רבנים כשמוכרחים להתחתן עם אשה שניה, שזה רק חרם דרבנו גרשום. ולא מחפשים שום היתר לדבר לשון הרע, שזה איסור מן התורה ואחת מן העבירות החמורות
