הגאון המפו' רבי משה פיינשטיין זצ"ל בעל אגרות משה י"ג אדר ב' תשמ"ו
הגאון רבי משה פיינשטיין בעל אגרות משה זצ"ל נולד בז' אדר שנת תרנ"ה בעיירה אוזדא פלך מינסק, לאביו רבי דוד מחשובי תלמידי הנצי"ב ורבה של אוזדא, ואח"כ רבה של סטרובין, ומצד אמו התייחס לרבינו התוספות יו"ט, וקראו שמו בישראל על שם משה רבינו.
בשנות נעוריו קיבל תורה מפי אביו שהיה פוסק ולמדן גדול, אחר כך נסע לסלוצק ולמד תורה מפי הגאון רבי איסר זלמן מלצר, משם נסע לשקלוב ללמוד אצל רבי פסח פרוסקין שהחשיבו כרבו המובהק.
בגיל עשרים התקבל כאב"ד אוזדא מקום רבנותו הקודמת של אביו. כעבור חמש שנים בשנת תר"פ נתעטר בכתר הרבנות של העיר לובאן, עיר מלאה חכמי וסופרים, הימים היו ימי טרוף ואנדרלמוסיה ברוסיה, מלחמת אחים בין הבולשביקים ונאמני הצאר הרוסי שעשו שמות במדינה, רבי משה עוד לא הספיק לכהן במשרתו החדשה שנה, והנה נאלץ היה לברוח מהפוגרום הנורא שחוללו הגויים. עד שלבסוף נרגעה העיירה, ורבי משה חזר.
קושי השעבוד הגיע לעיירה בשנת תר"צ באותה שנה גברה יד של הבולשביקים וכידוע שיסוד עיקרי שבשיטתם היה רדיפה נגד הדת, אגף מיוחד לרדיפת הדת היהודית היתה נקראת 'יבסקציה' שכמעט כל חבריה היו יהודים כופרים רחמנא לצלן היודעים את רבונם ומכוונים למרוד בו, הם רדפו את הדת עד חרמה ומאות רבנים ויושבים על מדין נרצחו על ידם או הוגלו לסיביר.
בתנאי שמד אלו, נתעלה רבי משה למדרגות נעלות ואף בהיותו בארץ גזירה זו זכה לחדש המון חידושי תורה, והשיב תשובות רבות לשואלים מכל חלקי רוסיה.
כשהמצב החמיר עד שהיה ממש אי אפשר להחזיק מעמד, היגר לארצות הברית בשנת תרצ"ז, תיכף עם בואו החל להגיד את שיעוריו במתיבתא "תפארת ירושלים" בית מדרשו באיסט סייד שהחזיק בה עד יום פטירתו.
בקרוב לחמישים שנות פעולתו באמריקה טבע את חותמו על כל חלקי החיים. אלפי תשובותיו לשואלים שנדפסו בספרי "אגרות משה" מכילים תשובות בכל חלקי התורה ובכל עניני החיים, הוא זכה להעמיד תלמידים רבים שהרבה מהם יצאו להוראה כרבני ערי השדה בארה"ב וכמרביצי תורה בישראל.
פרשה מיוחדת היא מידותיו של רבי משה, עליו ראוי הכינוי "הי עניו הי חסיד מתלמידיו של אהרן הכהן", עם כל גאונותו המופלגת בכל חלקי התורה - אמרו עליו שסיים את ד' חלקי שולחן ערוך עם נושאי כלים ארבע מאות פעמים בחייו - לא החזיק טיבותא לעצמו וענוותנותו היתה עד קצה האחרון, הוא התבטל בפני כל אדם, ומחל תמיד למציריו, היה מן הנעלבין ואינן עולבין ואת כל אחד קיבל בסבר פני יפות, כל ימיו עסק בחסד בגופו ובמאודו וקידש שם שמים בכל תהלוכותיו.
נפטר זקן ושבע ימים בי"ג אדר ב' תשמ"ו. בהלוויתו בניו יארק ובירושלים השתתפו כרבע מיליון אנשים. הניח בנים ובני בנים מרביצי תורה בישראל.
חיבוריו שו"ת אגרות משה (ז"ח), "דברות משה" על רוב מסכתות הש"ס, ו"דרש משה" על התורה.
גדל בשם טוב ונפטר בשם טוב מן העולם, זכותו יגן עלינו אמן.
ידע לפני כולם שאין יצורים חיים על הירח
בקיץ תשכ"ט עצר העולם את נשימתו, כאשר האסטרונאוט האמריקאי ניל ארמסטרונג הניח את רגלו על אדמת הירח. מיליוני אנשים בעולם היו עסוקים אז בוויכוח האם קיימים יצורים חיים על הירח.
היחיד שלא הסתפק בענין היה רבנו, הם לא ימצאו כלום - קבע באופן חד משמעי.
שאלוהו מנין לרבנו ידיעה על מה שקורה על הירח? - אין בדברי חז"ל רמז לזה - הסביר את קביעתו החד משמעית. כדי לקבוע קביעה כזו בהחלטיות, צריך לדעת את כל דברי חז"ל. הוי אומר שכל דברי חז"ל היו ברורים ונהירים אצלו כספר הפתוח לפניו.
מגלה בכוחו הגדול את הזיוף
הרב מאיר זלוטוביץ' סיפר, שפעם אחת באו אל רבנו רב מדרום אפריקה יחד עם אשה הגרה שם, ובפיהם סיפור משונה האשה הותרה מעגינותה לאחר השואה. נישאה בשנית וכשעמדה להשיא את ילדיה פגשה את בעלה הראשון, האשה הגיעה לרבנו נסערת ביותר כדי שידון בעניינה.
רבנו ביקש שהאשה תספר את הסיפור כולו כפי שהיה, היא סיפרה כיצד העלתה את פרשת עגינותה אחרי המלחמה בפני רב ידוע ממחנות העקורים, הרב הסתמך על עדויות והוכחות שהיו בידו לפטירת הבעל ופסק לשחררה מכבלי עגינותה, הוא נתן בידה מסמך המתיר לה להינשא אך המסמך אבד בתוהו ובוהו ששרר באירופה לאחר המלחמה, אותו רב הוסיפה הלך לעולמו זמן קצר לאחר המעשה.
כשסיימה את סיפורה ביקש רבנו שתשוב ותספר את הסיפור, ואחר כך ביקש לחזור עליו בפעם השלישית הנוכחים התפלאו כיצד לא חס רבנו על האישה האומללה, ומבקש ממנה לחזור על סיפורה שוב ושוב.
לפתע התרומם רבנו, רכן מעל שולחנו ואמר לאשה כשכולו מלא רטט והתרגשות: "לא יתכן! אני הכרתי את הרב אודותיו את מדברת, הוא היה גאון וצדיק. אני אינני מגיע לקרסוליו בידיעותיו בתורה, אני התרתי למעלה מאלפיים עגונות, ומעולם לא קרה שהבעל הראשון הופיע. ואילו את מספרת שתקלה כזו קרתה לצדיק זה? זה בלתי אפשרי! זה פשוט לא יתכן!
הנוכחים בחדר באותה שעה נדהמו מאופן תגובתו של רבנו. הוא, שהיה ידוע ביחסו הרך והרחום לכל אחד ואחד, מדבר באופן שכזה לאשה במצוקה?!
לא עברו דקות מועטות, והאשה פרצה בבכי והודתה שסיפורה בדוי. בזמנו כך אמרה, היתה בטוחה שבעלה נספה, וכאשר שמעה שרב נכבד ביותר נפטר, החליטה לבדות את הסיפור, כדי להשתחרר מכבלי העיגון...
(במחיצתם ח"ב עמ' 627)
בין דעת בעלי בתים לדעת תורה
סיפר הגאון רבי אפרים גרינבלאט זצ"ל, בעל שו"ת 'רבבות אפרים', תלמידו המובהק של הגאון רבי משה פיינשטיין זצ"ל, בעל 'אגרות משה', בשמו של תלמיד חכם אחד אשר ביקש להישאר עלום שם מטעמים שעמו, אשר חלה בליבו והוזקק לעבור ניתוח לב. היה זה לפני עשרות שנים כשלקה בליבו ל"ע, והרופאים קבעו שהוא זקוק בדחיפות לניתוח לב על מנת לייצב את מצב בריאותו, כדי שיוכל לתפקד באורח תקין. בעיר שבה גר אותו תלמיד חכם, לא היה באותו הזמן מרכז רפואי גדול, והרופא היחיד שהיה מנתח לב לא היה בעל ניסיון גדול במקצועו, אולם במרחק של כאלף קילומטר בערך מביתו שכן מרכז רפואי גדול אשר בו עבדו רופאים ידועי שם, חלקם מנתחים אשר הספיקו לצבור נסיון רב בניתוחי לב והיו מיומנים היטב.
ידידים וקרובים יעצו לאותו חולה כדבר פשוט שכדאי לו לבצע את הניתוח במרכז הרפואי הגדול על אף ריחוק המקום. אך הוא, בהיותו מקורב לרבי משה פיינשטיין לא חשב להחליט על צעדיו לבדו, אלא לשאול את רבי משה כדת מה לעשות.
כששאל את רבי משה, הוא השיבו בשאלה: כמה ניתוחי לב עשה כבר הרופא בעירך? אותו חולה לא ידע להשיבו, ואמר שהוא יברר זאת ויחזור להודיעו. לאחר בירור קצר הוברר לו שהוא המנותח מספר עשרים ותשעה! הרופא ניתח עד עתה רק עשרים ושמונה בני אדם, והוא הבא בתור. מיהר החולה והתקשר לרבי משה וסיפר לו זאת, ולפליאתו הרבה השיב לו רבי משה: עשרים ושמונה ניתוחים - זה לא מעט! אם הרופא הגדול בעיר הרחוקה ינתח אותך, הרי שם תשאר להחלמה, והרי אין לך מכירים וידידים שם, ואם כן, מי יבוא לבקר אותך? אם תשכב שם בודד, הדבר איננו טוב! תעשה את הניתוח בעירך, ובאופן זה יבואו לבקרך ידידים וחברים, הם ישמחו איתך ויעזרו לך, ומה עוד, שעל ידי זה אתה תזכה אותם במצוות ביקור חולים אשר רב שכרה.
השלים וסיפר אותו תלמיד חכם: את הניתוח עברתי כדברי רבי משה בעירי, ואחרי הניתוח הייתי צריך לשכב שלושה עשר שבועות בבית החולים! רבים באו לבקרני, הביאו לי דברים טובים ומעדנים, האכילו אותי ודיברו עימי, שימחו אותי ושיפרו את הרגשתי. הרגשתי וראיתי מה צדקו דבריו של רבי משה, בוא וראה מה בין דעת בעלי בתים לדעת תורה, ומה גדולה מצוות ביקור חולים ושכרה.
