הגאון הג' ר' שמריהו יוסף נסים קרליץ זצ"ל בעל חוט השני וגאב"ד בד"ץ בני ברק כ"ג בתשרי תש"פ
הגאון רבי ניסים זצ"ל, נולד בקוסובה שבבלארוס, לאביו הג"ר רבי נחום מאיר קרליץ, ולאמו אחותו של מרן החזון איש. עלה לארץ ישראל עם הוריו בשנת תרצ"ו, למד בישיבת תפארת ציון ובישיבת לומז'ה. תקופה קצרה לאחר פתיחת ישיבת פוניבז' בבית הכנסת "הליגמן", עבר ללמוד בה בהמלצת דודו מרן החזון איש. בשנת תשי"א נישא לבתו של הג"ר צבי קופשיץ מירושלים, נינתו של הגה"ק רבי יוסף חיים זוננפלד זצוק"ל רבה של ירושלים.
בשנת תשי"ט עם פטירת אביו מונה תחתיו כראש כולל חזון איש וכרב בית הכנסת הליגמן.
בתשכ"ח הקים את בית דין צדק בני ברק בעידודו של מרן הסטייפלר זצ"ל. כשזהו הבית הדין הפרטי הגדול בעולם והוא מונה עשרות דיינים בכמה הרכבים.
בשנת תשל"ב מונה לחבר בוועד הישיבות ובמשך שנים היה נשיא הוועד לצידו של מרן בעל שבט הלוי זי"ע. בשנת תשל"ו מונה לרב שכונת רמת אהרון בבני ברק. בשנת תשל"ז מונה לחבר במועצת גדולי התורה.
נתבקש לישיבה של מעלה, במוצאי שמחת תורה, כ"ג בתשרי שנת תש"פ.
סעיף קטן בספר חזון איש שנכתב במשך שבועיים, 3 מילים בכל יום!
בהקדמת ספרו 'חוט השני’, סיפר רבי ניסים מעשה נפלא, כנודע שהוא היה ממקורביו ובני ביתו של מרן החזון איש זי"ע, והזכיר שמרן החזו"א היה חלוש מאד, והיה מבקר בביתו של רבי ניסים כדי לבקר את אחותו שהיא אמו של רבי ניסים, והחזו"א מרוב חולשתו היה הולך לאט לאט. ואמר לו לרבי ניסים, עמוד וראה אילו לא היינו מתחילים ללכת כלל, מחמת חולשתי הגדולה, לא היינו מגיעים לביתך כלל, כיון שהתגברנו ואנו הולכים לאט לאט, בסוף מגיעים.
וסיפר רבי ניסים שאח"כ הבין את דבריו אלו גם בדרכו הנורא בלימוד התורה במסירות נפש. ומעשה שהיה כך היה: לאחר שעבר החזו"א התקפת לב, הזהיר הרופא שאסור לו להוציא דיבור אחד מפיו. אחר זמן חלה הטבה קלה בבריאותו, והתחיל לדבר כמה מילים בודדות בכל יום, וצוה עלי להביא המחברת שלו לכתוב חידוש בדברי תורה, ואמר לי ג’ תיבות שנתחדש לו בהלכות לש בשבת. למחרת צוה עלי עוד פעם להביא את המחברת, ואמר לו עוד ג’ תיבות בחידוש זה. וכן בכל יום ויום, במשך שבועיים כתבתי בכל יום ג’ תיבות, והוא בחזו"א הלכות שבת סי’ נ"ח ס"ק ט’, בד"ה 'סימן שכ"א’, כל זה נכתב ע"י רבי ניסים במשך שבועיים, ג’ תיבות ביום...
כמו כשהלך לבקר את אחותו מרוב חולשתו הלך לאט לאט, ובסוף הגיע, כך כשהיה יכול לדבר רק ג’ תיבות בלבד, הוציא בכל יום ג’ תיבות בלבד. אין לשער מעלת ס"ק הזה, תורה שלמדתי באף, בכל יום ג’ תיבות, ובסוף הוציא את החידוש מן הכח אל הפועל, ונשאר החידוש הזה לכל הדורות.
