שלטה מידת הדין כל כך במצרים, ולא היה בה שום צד של רחמים
כיון שהתבאר מן הפסוק 'ה' ילחם לכם ואתם תחרישון' כי אילו היו ישראל מעוררים מלמטה את הישועה היו עלולים לקטרג עליה, יביא בקשר לזה דברי רבי יהודה שביאר גם הוא פסוק באופן קרוב לזה.
רַבִּי יוֹסֵי וְרַבִּי יְהוּדָה הֲווֹ אַזְלֵי בְאָרְחָא - היו הולכים בדרך, אֲמַר רַבִּי יוֹסֵי לְרַבִּי יְהוּדָה והקשה לו, הנה וַדַּאי תָּנִינָא - למדנו כי שם יהו"ה בְּכָל אֲתָר רַחֲמֵי - בכל מקום הוא רומז לרחמים, וְאַף עַל גַּב דְּאַגַּח קְרָבָא וְעָבִיד דִּינָא, הַהוּא דִּינָא בִּרְחִימוּתָא הוּא - ואף על פי שנאמר שם הוי"ה במקום שהוא עורך מלחמה ועושה דין, הדין ההוא יש בו גם צד של רחמים. ועל כך מקשה רבי יוסי, וְהָכָא חֲמֵינָא דִּכְתִיב - וכאן בקריעת ים סוף אני רואה שכתוב 'יְהֹוָה יִלָּחֵם לָכֶם', עם שם הוי"ה, וְלָא אִתְחָזֵי בְּהַהוּא דִּינָא רַחֲמֵי כְּלָל - ואין נראה באותו הדין גם צד של רחמים כלל, דְּהָא כְתִיב - שהרי כתוב לאחר שטבעו מצרים בים (שם פסוק כח) 'לֹא נִשְׁאַר בָּהֶם עַד אֶחָד', הרי ששלטה מידת הדין כל כך במצרים, ולא היה בה שום צד של רחמים.
