רבי חייא רבא נמנע מלהיכנס ללמוד אצל רשב"י מחמת וילון של אש שסבב חדרו של רשב"י

לפנינו יבואר, כי רבי חייא רבא נמנע מלהיכנס ללמוד אצל רשב"י מחמת וילון של אש שסבב חדרו של רשב"י, ושמע מבחוץ שרשב"י אומר, שאפילו כשהקב"ה מסתלק מבני ישראל מחמת עוונותיהם עדיין משגיח וְשָׂם עינו עליהם, ובכה רבי חייא מחמת רצונו להיכנס, והבין רשב"י שהשכינה התלבשה ברבי חייא ורצה להכניסו אל חדרו, ויצאה קול לומר שעדיין רבי חייא אינו ראוי להיכנס, ושוב בכה ונאנח רבי חייא, ונתקבלה תפילתו ונפתחה שער בוילון האש ונכנס בחדרו של רשב"י. ואמר רבי חייא, שהשיג השגות גדולות כשנכנס לרשב"י מה שלא השיג מימיו, ומבאר, שבכוח לימודו של רשב"י נכללים כל הספירות בספירת כתר, ונמתקים הדינים של כל העולמות, ובשעה שרשב"י פותח פיו ללמוד כל העולמות שוקטים, וכשמסיים לימודו מתעורר שפע בכל העולמות.

רַבִּי חִיָּיא רַבָּא - הגדול, הֲוָה אָזִיל לְגַבֵּי מָארֵיהוֹן דְּמַתְנִיתָא לְמֵילַף מִנַיְיהוּ - היה הולך אצל בעלי המשנה ללמוד מהם תורה. אָזַל לְגַבֵּי הלך אצל רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי, וְחָמָא פַּרְגּוֹד חַד דְּהֲוָה פָּסִיק בְּבֵיתָא - וראה וילון אחד של אש שהיה מפסיק בביתו בינו לבין חדר הבית, תָּוָה - תמה רַבִּי חִיָּיא על הוילון של אש, אָמַר, אֶשְׁמַע מִלָּה מִפּוּמֵיהּ מֵהָכָא - אשמע דברי תורה מפיו של רבי שמעון בן יוחאי מכאן מחוץ לחדר הבית, אף על פי שאיני יכול להיכנס אצלו.