מתחילים לבאר את הטעם שצריך להריח הדסים במוצאי שבת
לאחר שסיימו לדבר במעלת לומד התורה, מתחילים לבאר את הטעם שצריך להריח הדסים במוצאי שבת.
עַד דַּהֲווֹ אָזְלֵי - עד שהיו רבי אלעזר ורבי ייסא ורבי חזקיה הולכים בדרך מקפוטקיא ללוד, אַשְׁכָּחוּ חַד גַּבְרָא דַּהֲוָה אָתֵי - מצאו אדם אחד שהיה בא לקראתם בדרך, וּתְלַת - ושלשה עַנְפֵי הֲדַס היו בִּידֵיהּ - בידו, קְרִיבוּ גַבֵּיהּ - קרבו אליו ואָמְרוּ לֵיהּ - לו, לָמָּה לָּךְ הַאי - הדסים אלו, השיב ואָמַר להם, כדי לְרַוְוחָא - להרוויח שוב על ידי נשימת ריח ההדסים את אוֹבְדָא - הנשמה היתירה שאבדה במוצאי שבת, כי ההדס הוא בבחינת בינה ששם הוא מקור הנשמה היתרה.
