מבאר מעלת העוסק בתורה

רַבִּי אַבָּא פָתַח דבריו כדי לבאר את הפסוק, וְאָמַר מתחילה לבאר את פסוק, 'אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט עֹשֵׂה צְדָקָה בְכָל עֵת' (תהלים קו ג), ומפרש כי 'משפט' רומז על התורה וכוונת הכתוב 'אַשְׁרֵי שֹׁמְרֵי מִשְׁפָּט' היא, לומר כי זַכָּאִין אִינּוּן - אשריהם בני יִשְׂרָאֵל, דְּקֻדְשָׁא בְרִיךְ הוּא יָהַב לוֹן אוֹרַיְיתָא דִקְשׁוֹט - שהקדוש ברוך הוא נתן להם תורת אמת, כדי לְאִשְׁתַּדָּלָא בָהּ יְמָמָא וְלֵילֵי - לעסוק בה יומם ולילה. ומפרש מהי הזכות המיוחדת שיש בעסק התורה - דְּהָא כָל מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בְּאוֹרַיְיתָא אִית לֵיהּ חֵירוּ מִכֹּלָּא - שהרי כל מי שעוסק בתורה יש לו חירות מכל דבר, משעבוד מלכיות, מלעמול ולטרוח לפרנסתו, וכן מיסורים. בנוסף לכך יש לו גם חֵירוּ מִן מוֹתָא - חירות מן המוות, דְלָא יָכְלָא לְשַׁלְּטָאָה עֲלֵיהּ - שאין המוות יכולה לשלוט עליו, כלומר אין למלאך המוות שליטה עליו להמיתו כדרך שממית את שאר העם, כי מיתתו היא בנשיקה על ידי ההתדבקות בשורש העליון.