ומסיים רבי אלעזר לפרש פסוק 'לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע, עֲוֹן עֲקֵבַי יְסֻבֵּנִי'

ומפרש רבי אלעזר, וְאִיהוּ דָּחִיל - והוא מפחד מִ'יְמֵי רָע'. ושואל רבי אלעזר, מַאן אִינוּן - מי הם הנקראים 'יְמֵי רָע', ומשיב, אִלֵּין אִינוּן יוֹמִין דְּאִינוּן אִזְדַּמְּנָן בְּהַהוּא [דף קצח ע"ב] 'רָע' - אלו הם הימים שהם מזדמנים באותו 'רע', ושאל רבי אלעזר, וּמַאן אִיהוּ - ומי נקרא 'רע', ומשיב, דָּא - זה יֵצֶר הָרָע, דְּאִיהוּ אִקְרֵי 'רָע' - שהוא נקרא 'רע', כי משליט את כוח החיצונים על האדם שנקראים 'רע'. וְאִית לֵיהּ יוֹמִין יְדִיעָן, דְּאִתְיְהִיב לֵיהּ רְשׁוּ בְּעַלְמָא לְאַסְטָאָה לְכָל אִינוּן דִּמְסָאֲבֵי אָרְחַיְיהוּ - ויש ליצר הרע ימים ידועים שניתן לו רשות בעולם להטות את כל אותם שמטמאים את דרכיהם בעבירות קלות, לגוררם לעבור עבירות חמורות, דְּמַאן דְּאָתֵי לְאִסְתָּאֲבָא, מְסָאֲבֵי לֵיהּ - שהרי מי שבא להיטמא בעבירות קלות, מטמאים אותו בעבירות חמורות, וְאִלֵּין אִינוּן אִקְרוּן - ואלו הם נקראים 'יְמֵי רָע'. וְאִלֵּין מְמַנָּן עַל אִינוּן חוֹבִין דְּדָשִׁין בְּהוּ בְּנֵי נָשָׁא בַּעֲקֵבַיְיהוּ - ואלו ממונים על אותם העבירות קלות שאדם דש ודורך בעקב שלו, מחמת הרגילות שלהם.