הקדושה נמצאת בתורה

כיון שהתבאר כי הטהרה נמצאת בתורה, מוסיף עוד רבי חייא כי גם הקדושה נמצאת בתורה.

ומוסיף עוד רבי חייא, וְאוֹרַיְיתָא 'קְדוֹשָּׁה' אִתְקְרֵי - והתורה נקראת 'קדושה', דִּכְתִיב (ויקרא יט ב) 'כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה', 'אֲנִי יְהֹוָה' היינו תפארת ומלכות, 'אֲנִי' הוא המלכות בחינת שם אדנ"י, 'יְהֹוָה' הוא התפארת, וְדָא אוֹרַיְיתָא דְּהִיא שְׁמָא קַדִּישָׁא עִלָּאָה - וזהו התורה, כי התורה שבכתב היא בחינת תפארת והתורה שבעל פה היא המלכות, נמצא כי התורה היא בבחינת הוי"ה אדנ"י שעליהם נאמר 'כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה', הרי שהתורה בכללות נקראת 'קדושה'.

כיון שהתבאר כי הטהרה והקדושה נמצאים בתורה, יבאר כי בתחילה בא לידי טהרה, ורק לאחר הטהרה בא לידי הקדושה.

וְעַל דָּא - וכיון שהטהרה והקדושה נמצאות בתורה, על כן מַאן דְּאִשְׁתַּדַּל בָּהּ, אִתְדְּכֵי וּלְבָתַר אִתְקַדַּשׁ - מי שעוסק בתורה, נטהר תחילה ואחר כן מתקדש. והוא מוכח ממה דִּכְתִיב (שם) 'קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה', כלומר העוסקים בתורה יהיו קדושים 'כִּי קָדוֹשׁ אֲנִי יְהֹוָה', כי התורה נקראת 'קדושה'. והנה 'קְדוֹשִׁים הֱיוּ' לָא כְתִיב, אֶלָּא 'קְדוֹשִׁים תִּהְיוּ', והיינו שעל ידי עסק התורה 'תִּהְיוּ' קדושים וַדַּאי לעתיד לאחר שיקדים דבר אחר, והיא הטהרה הנמצאת בתורה. אָמַר לֵיהּ רבי יוסי לרבי חייא, הָכִי הוּא - אכן כן הוא שהתורה מקדשת, אך הטהרה קודמת לקדושה, וּמִקְרָא כְתִיב (שמות יט ו), 'וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים וְגוֹי קָדוֹשׁ', הרי שתחילה תהיה להם הטהרה מן התורה שמצד המלכות שהיא בחינת 'ממלכת כהנים', ואחר כך יתקדשו על ידי כללות התורה להיות 'גוי קדוש', וּכְתִיב (שם) 'אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר תְּדַבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל' וְגוֹ', ומשמע כי נצטוה לומר להם דוקא בסדר זה, ומוכח כי תחילה באה הטהרה באה בתחילה ואחר כך באה הקדושה.