הקב"ה שמח באבוד רשעים
לאחר שהתבאר כי בעת החורבן נפרדו תפארת ומלכות ונחרבה בנין המלכות, יבאר כי בעת שנעשה דין עם הרשעים מתייחדים תפארת ומלכות.
ומפרש, כי הפירוד בין תפארת ומלכות וחורבן המלכות, הַיְינוּ רק בְּזִמְנָא דְאִתְחֲרִיב בֵּי מַקְדְּשָׁא - בזמן שנחרב בית המקדש, אשר לכן נמצא אז עצב ובכיה. אֲבָל בְּזִמְנָא אֳחָרָא - בזמנים אחרים שהיה הקדוש ברוך הוא מביא דינים על הרשעים, אז לֵית חֶדְוָה קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא כְּזִמְנָא דְּאִתְאֲבִידוּ חַיָּיבֵי עָלְמָא, וְאִינּוּן דְּאַרְגִּיזוּ קַמֵּיהּ - אין שמחה יותר גדולה לפני הקדוש ברוך הוא כפי שהוא באותו זמן שנאבדים הרשעים ואותם המכעיסים לפניו. הָדָא הוּא דִכְתִיב - זהו מה שכתוב (משלי יא י) 'וּבַאֲבוֹד רְשָׁעִים רִנָּה'. כי אז מתרוממת המלכות ומתייחדת עם התפארת, על ידי שעשתה המלכות דין עם הרשעים. ומוסיף, וְכֵן בְּכָל דָּרָא וְדָרָא דְּעָבִיד דִּינָא בְּחַיָּיבֵי עָלְמָא - בכל דור ודור שעושה דין עם הרשעים שבעולם, חֶדְוָה וְתוּשְׁבְּחָא קַמֵּי קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא - יש שמחה ושבח לפני הקדוש ברוך הוא.
