העוסק בתורה אינו צריך להתכפר על ידי קרבנות
ומבאר מעלה נוספת שיש לעוסקים בתורה.
העוסק בתורה אינו צריך להתכפר על ידי קרבנות
וְעַל דָּא - ועל כן, מַאן דְּלָעֵי בְּאוֹרַיְיתָא - מי שעוסק בתורה, לָא אִצְטְרִיךְ לָא לְקָרְבָּנִין וְלָא לְעִלָּוָון - אינו צריך להביא לא קרבנות חטאת ולא עולות, דְּהָא אוֹרַיְיתָא עָדִיף מִכֹּלָּא - שהרי התורה עדיפה מן הכל, כי היא המדרגה הגבוהה ביותר. ומפרש, שהרי התורה היא בחינת התפארת, וְקִשּׁוּרָא דִמְהֵימְנוּתָא דְכֹלָּא - והתפארת היא מקשרת את כל הספירות הנקראות בכללות 'אמונה'. וְעַל דָּא כְתִיב - ועל כן כתוב על התורה (משלי ג יז) 'דְּרָכֶיהָ דַּרְכֵי נֹעַם וְכָל נְתִיבוֹתֶיהָ שָׁלוֹם', כלומר, הדבוק בדרכי התורה הוא שלם בלא חטא, ואינו צריך להביא קרבן. וּכְתִיב - ועוד ראיה, שכתוב (תהלים קיט קסה) 'שָׁלוֹם רָב לְאוֹהֲבֵי תוֹרָתֶךָ וְאֵין לָמוֹ מִכְשׁוֹל', כי אוהבי ולומדי התורה, אין להם מכשול מאחר והתורה מטהרת אותם מן העוונות.
