סגולת מנהג לימוד מסכת הוריות בחודש ניסן - בימי קריאת קרבנות הנשיאים
כתב הגה"צ רבי יששכר שלמה טייכטל הי"ד אבד"ק פישטיאן קבלתי מכתב מידידי הרב רבי יצחק ווייס נ"י ראבדק"ק ווערבא וז"ל: האורח הגיד לי שידידי נ"י רוצה לדעת הטעם שהגדתי למה נהיגי מופלגי תורה בק"ק פרעשבורג ללמוד מריש ירחא דניסן עד הפסח מס' הוריות.
טעמם ונימוקם הוא באשר יש למסכת זו י"ב דפים, כי הרי המסכת מתחלת מדף ב' ולומדים בכל יום מימי הנשיאים דף אחד מהמס', כדרך שנהגו עפ"י גאוני ארץ זי"ע, ללמוד דף אחד ממס' שבועות בין פיסחא לעצרתא, למען ע"י לימוד הדף יזכור מספר העומר עי"ז,
וטעמם בודאי כדכותב בשו"ת מראה יחזקאל (סי' ק"ד) בתשובה הנפלאה הידועה שלא להסיח דעתו מן הספירה, כמו כן בזה לזכור כמה פעמים ביום נשיא היום ע"י הדף המכוון לעומתו. עיין שו"ת מחנה חיים (ח"ג על או"ח סי' נ"א) פלאי פלאות בענין קרבן הנשיא מדי יום ביומו דימי ניסן.
ולפענ"ד נראה עוד טעם באשר במס' הוריות (פרק שני) כמה סוגיות בחז"ל ע"ד קרבן נשיא אם חטא, לזאת למען עסוק בסוגיא המדברת בעניני הנשיא עוסקים במס' זו. מדרכי לעורר הַבְּכוֹרִים במוסר אצל הסיום, שיזכרו גודל מעלתם כי המה היו הכהנים מקדם, ופלאי פלאות ניסי השי"ת שעשה עמהם במועד הזה עם צאתם ממצרים, עכ"ד.
עוד מוסיף ה'משנה שכיר' טעם נפלא ללימוד מסכת הוריות, כהבעת נחמה לכלל ישראל בסוף זמן גלותנו:
"נתעוררתי בלמדי שם (ו, א): "אמר רבי יוסי הבאים מהשבי הגולה הקריבו לאלקי ישראל פרים שנים עשר". ותניא שם: "רבי יודא אומר: על עבודת כוכבים הביאום. ואמר רב יודא אמר שמואל:
על עבודת כוכבים שעשו בימי צדקיה". ופריך שם הגמרא: "והא מזידין היו", ופרש"י: "דורו של צדקיה, ובני קטלא נינהו ולא בני קרבן נינהו, והיכי מתכפרין בהנך חטאות". ומתרץ הגמרא: "הוראת שעה היתה". ופרש"י: "דאע"ג דהוו מזידין הוי מתכפרין", עד כאן.
הרי דאע"ג דהיו עוברין על העבירה היותר גדולה, שהיא הכפירה רח"ל, אף על פי כן בעת הגאולה שרצה הקב"ה שלא ידח ממנו נדח, באתה ההוראת שעה להצילם מעונש החמור ולהיות סגי להן בהקרבת קרבן לכפרה, וכדי שיהיו כולם בגאולה ואל ידחה אף נפש אחת מישראל. על כן זאת נחמה גדולה לנו כעת בגלות האחרון."
ומקשר דבריו לימינו אלה, ימי גלות האחרונים, כאשר יסתיים הגלות ויבוא הגואל ויגאלנו, לא ידח ממנו נידח וכל אחד ואחד מבני ישראל יצטרף ויגל בשמחת הגאולה:
"ובימים האחרונים הללו שאנו רואים שבעוונותינו הרבים הרבה מישראל הם מחללי שבתות ועוברין על כמה עבירות חמורות רח"ל, אף על פי כן אל יפול לב הישראלי שחס ושלום בעת הגאולה ידחו הללו משמחת הגאולה, אינו כן, רק אז גם כן יתנהג הקב"ה עמנו בהוראת שעה, ויצוה לנו להקריב קרבן לכפר על עונותינו.
ובזה יקוים בנו "וסר עונך וחטאתך תכופר" (ישעיה ו, ז), ובאמת לא יהיה נדחה אף נפש אחת שבישראל. וזה אמת וברור. ויהי רצון שנזכה לזה במהרה בימינו אמן".
