סגולה גדולה לקבלת התפילה
וְעַתָּה הִנֵּה צַעֲקַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בָּאָה אֵלָי וגו' (ג, ט).
שח הרה"ק ה'אמרי יוסף' מספינקא זצ"ל: הנה אנו רואים כמה פעמים שהאדם מתפלל ואינו נענה בתפלתו, וצריך להבין על מה ולמה, הא השי"ת הוא שומע תפלת כל פה ולמה אינו נענה? והתירוץ לזה כי עוונות האדם גורמים ח"ו שלא יתקבל התפלות ח"ו, כי המה מסך המבדיל בינו לבין קונו ית"ש.
והעצה לזה הוא להרהר בתשובה מעומק הלב ותיכף סר ממנו תואר שם רשע כמאמר רז"ל במשנה מפורשת (קידושין מט, ב) המקדש את האשה על מנת שהוא צדיק אף על פי שנמצא רשע גמור הרי זה מקודשת שמא הרהר תשובה בלבו, והוא סגולה גדולה לקבלת התפלה, והנה בוודאי ישראל היה מתפללים במצרים מתוך קושי השעבוד, אמנם לא נתקבלה תפלתם עד עתה שעשו תשובה כמו דאיתא במדרש (תנד"א יז) שישראל עשו תשובה בסתר, וע"י שעשו תשובה נתקבלת מיד תפלתם.
והנה נודע מה שדרשו חכמינו ז"ל (ב"ר כא, ו) אין ועתה אלא תשובה, והטעם כתב הרב הגדול חיד"א ז"ל (בס' דבש לפי מערכת ו סי' יא) כי תיכף בהרהורי תשובה, באותו רגע יפרד הקליפות ויתחבר בקדושה. וזהו "ועתה" כלומר עתה כמו רגע בהרהור תשובה תיכף עביר ומהני עכ"ד.
וזהו כוונת הפסוק ועת"ה ר"ל שישראל עשו תשובה הנרמז בתיבת ועת"ה לכן "צעקת בני ישראל באה אלי", משא"כ קודם התשובה לא באה אלי, כי העונות היו מסך המבדיל רק כשעשו תשובה נתקבל תפלתם ברחמים וברצון אכי"ר (אמרי יוסף בפרשתנו).
ובענין גודל מעלת הרהור תשובה, מסופר (הובא ספה"ק בית אברהם): בשולחן הטהור של הרה"ק המגיד מטשערנאביל זצוק"ל ישב פעם איש אחד, שמעשיו לא היו הגונים ונאנח מתוך עומק לבבו להשי"ת. ושמע המגיד זצוק"ל את אנחתו, ואמר מי שאינו מאמין שכאיש יהודי נאנח ועושה תשובה לפי ערכו מקבלו מיד הקב"ה, הרי הוא אפיקורס.
